האם לחזור לטיפול?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום הייתי בטיפול ON @ OFF כלומר כל כמה חודשים הייתי באה לפגישה כלומר סה"כ במשך שנתיים נפגשתי עם הפסיכולוגית אולי חמש-שש פעמים.בפעם האחרונה שהייתי אצלה נעלבתי ממנה,ממשהו שהיא אמרה.החלטתי שאני לא הולכת אליה יותר אבל בזמן האחרון אני מתגעגעת לטיפול בכלל ואליה בפרט ואני לא יודעת מה לעשות כי אני חושבת עליה הרבה.אני סקרנית אם היא אמרה לי את הדבר המעליב הזה כדי לעורר אותי,או לזעזע אותי בעצם אני תוהה האם היא הייתה מלאת כוונות טובות או שהיא אמרה לי בכוונה כדי להעליב אותי,אולי היא טיפוס חרא.אין לי דרך לדעת כי לא הכרתי אותה מספיק טוב הייתי רק חמש-שש פגישות וגם זה לא ברצף.התקשרתי אליה כדי ללבן עניינים אבל לפי דעתי היא התחמקה ממני,אמרה לי שהיא באמצע העבודה ולא יכולה לדבר איתי והיא לא הציעה לי להתקשר שנית. מה לעשות? לקבוע פגישה איתה או להתקשר או לכתוב לה מייל או ללכת לפסיכולוג אחר? אנא עזרתכם.
טלי שלום, לדעתי את חייבת לחזור שוב לפחות לפגישה אחת אצל אותה מטפלת,ואפילו רק כדי להשלים עם זה שהעיניין עם פסיכולוגית זו סגור ושלם עבורך,אחרת זה 'יצוץ לך' ויטריד אותך בכל פעם שמשהו יזכיר לך אותה או את הטיפול ולא יתן לך מנוח. לגבי אופן הטיפול - לדעתי(הלא מקצועית) טיפול בלתי-רציף אינו מועיל כלל ואולי אף 'מזיק' לתהליכים שאמורים להתרחש בטיפול. מניסיון-לעיתים כשאנו מתקשרים איננו יכולים לדעת מה קורה עם הצד השני,קרה לי בדיוק אותו מקרה עם הפסיכולוג שלי,וכשאמרתי לו זאת אח"כ בפגישה שהיתה,הוא התנצל ואמר שהיה עסוק מאוד ולא יכול היה לדבר,והבין שאם זה משהו חשוב אני אתקשר אליו בעצמי. אז לדעתי - אם תיגשתי אליה,תגידי לה זאת בפגישה עצמה,עד כמה זה פגע בך. בהצלחה, משתנה
אני מתחילה לאהוב את אח שלך... אנחנו זוכים לראות אותך כאן איתנו הרבה. (-:
טלי יקרה, את מתארת מצב מאוד מאוד מורכב. פגישות ON @ OFF במשך השנתיים כאשר סך כל הפגישות מסתכם בחמש או שש זה בטח לא בריא. הייתי ממליצה לך לחזור אל המטפלת ולנסות לברר לעומק מה קרה לך שם איתה. להגיד ממה נעלבת ולשמוע את תגובתה. במידה ומיצית את כל אפשרויות הבירור ותשובות לא קיבלת. הייתי מציעה לך לפנות למטפל\ת אחר\ת ולהכריח את עצמך להתמיד בטיפול לפחות לתקופה של שלושה חודשים, פעם בשבוע בלי הברזות. טלי, צריך זמן כדי "ללמוד" את המטפל ולדעת אם הוא חרא או לא... זה לא בריא הטלטלות האלה. דעתי בלבד. נורית
שלום טלי, לא לגמרי ברור לי למה את מתכוונת כשאת אומרת שאת רוצה לחזור לטיפול. למה בדיוק את מתגעגעת? האם למטפלת עצמה? האם לשגרת הפגישות? האם לתכנים שהעסיקו אתכן? הסיפור שלך מדגים היטב, כיצד מפגשים טיפוליים מסייעים לנו בכל מיני אופנים מוזרים, גם כאשר הם נעשים במתכונת מאד לא שגרתית. עבור רוב הפסיכולוגים, 'טיפול' הוא מפגשים קבועים במתכונת שבועית פחות או יותר, הנמשכת מס' חודשים ברציפות. לא אמרת האם הסידור הזה היה מקובל עליה, או היה כורח שהוכתב על ידך. גם אני מצטרפת להמלצה ליזום שיחה נוספת, בה תוכלי לברר בנחת מה קרה בפגישה ההיא, ולראות אם יש נכונות לבסס 'חוזה' טיפולי חדש המוסכם על שתיכן. לילה טוב ליאת
לליאת האם הסידור הזה נראה לך מוזר? פגישות שלא בתדירות של פעם בשבוע? האם "טיפול" כזה יכול להיות אפקטיבי או שסתם השלתי את עצמי שאני נעזרת? הרעיון הזה של לבוא אחת לכמה חודשיים לא היה כורח שהוכתב על ידי אלא משהו שמקובל על שתינו.אבל זו שיטת העבודה של הפסיכולוגית הזו ורוב האנשים מגיעים אליה לשיחה חד פעמית ואצלי זה היה נדיר שהמשכתי לבוא.לפי דעתי היא מעדיפה לתת יעוץ חד פעמי ולא טיפול אינטנסיבי ולא טיפול עמוק,היא יותר סוג של ייעוץ פסיכולוגי,אי אפשר לקרוא לזה טיפול,משהו סטייל ורדה רזיאל כזו(זו לא ורדה אבל שיטת ייעוץ דומה מאוד לשל ורדה מהרדיו שבטח את מכירה) מה שאהבתי אצלה שהיא אותנטית,אומרת לך ישיר בפנים מי את ומה את,ולא מנסה לייפות את המציאות אם משהו דפוק בך היא תגיד לך בצורה הכי ישירה שאפשר.אני יודעת שזה נשמע ורדה רזיאל אבל זה לא היא אז אני לא רוצה לפגוע פה בשם הטוב של ורדה רזיאל ז'קונט.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
