איך לומדים להאמין?

עברתי טיפול כושל אצל פסיכולוג שניסה לנצל אותי. עד היום לא החלמתי ממה שקרה שם. יש לי התקפי חרדה שבאים פעם אחר פעם, חלומות רעים עליו בלילה ותחושה בלתי נסבלת של חוסר אונים וכשלון. אני בטיפול אצל מטפלת חדשה אבל לא ממש מצליחה להאמין לה. היא אומרת לי שהיא אוהבת אותי ומראה שאכפת לה ממני. היא באמת אנושית ומקסימה. אבל הכל נראה לי כהצגה הכי טובה בעיר. המבט האמפתי? סתם פרצוף כזה שלומדים לעשות אותו באוניברסיטה. הכל נראה לי לא אמיתי. היא מודעת למה שקרה בטיפול ההוא ומנסה לעזור לי להאמין לה אבל ברוב המקרים זה ממש לא משנה מה היא אומרת או עושה. אני פשוט לא מצליחה להאמין שבאמת אכפת לה ממני. גם הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ופגע בי. כאילו אהבה זה תמיד מן חרב פיפיות כזה. מי שאמור לאהוב אותך פוגע בך. ככה היה גם בבית. בילדות. אני מנסה מאוד להאמין לה? לפעמים אני רוצה להתעלל בה. לרדת עליה, לצעוק עליה. לא יודעת למה. לפעמים היא אפילו מזמינה את זה. אומרת לי שזה בסדר ושהיא מבינה. אבל שום דבר לא עוזר. העניין הוא שככל שאני מרגישה אליה יותר הפחד שלי מפניה מתגבר. העובדה שהיא אישה מקילה במקצת כי אז אני מוגנת מפני דברים אחרים אבל בכל זאת היא יכולה לפגוע בי בדרכים אחרות. לפסיכולוג ההוא האמנתי. לפחות בהתחלה. איך לומדים להאמין שוב?

נרדפת שלום רב, את עברת ארוע טראומתי של פגיעה וניצול ע"י דמות טיפולית. התוצאה הינה פגיעה באמון. פגיעה זו באמון הינה רחבה - גם באמון באחרים וגם באמון בעצמי. תהליך השיקום ושחזור היכולת להאמין באחרים ובעצמך הינו תהליך ארוך. בסופו של דבר לומדים להאמין בתהליך של עיבוד פגיעות העבר והתנסות בחויות טובות בהווה. כאמור זה תהליך ארוך. מאחל לך חוויות טובות של מתן אמון בעצמך ובאנשים קרובים, בברכה, גדעון