איך ממשיכים?

שלום, אני בת 24. לפני כחמישה חודשים אני וחבר שלי נפרדנו. היינו יחד 4 שנים. במהלך החצי שנה של הקשר, הרגשתי רע מאוד, לא הייתי שלמה עם עצמי ועם הזוגיות שלנו, חשתי צורך עז לחוות דברים אחרים ולהבין את עצמי ומה טוב עבורי. חשתי ריקנות וחוסר אושר וכל אלה גרמו לו לקבל את ההחלטה ולהיפרד (לאחר שדיברנו על זה). חודש ראשון היה קשה ולאחריו הרגשתי טוב יחסית, הרגשתי חזקה ולעתים אפילו מאושרת. עם הזמן חזרו הספקות והגעגועים. רצון להיות איתו. לפני כמה ימים נודע לי (לא בוודאות) שהוא יוצא עם מישהי אחרת וזה שבר אותי לחלוטין. מאותו הרגע אני לא מפסיקה לבכות ורוצה לחזור להיות איתו בכל מחיר. משיחה איתו, הבנתי שהוא די שלם עם ההחלטה ולא רוצה לחזור בשלב זה.הוא הודה שהוא נמצא בסוג של קשר (לא בהכרח רציני) אני נקרעת בין התחושה של הגעגועים, הרצון להיות איתו, הפחד מלאבד אותו עבור מישהי אחרת (אולי לתמיד) לבין התחושה שאני יודעת שזה לא יצליח אם נחזור בשלב זה. מה לעשות? איך אפשר להתרכז בהווה ולהמשיך הלאה לפחות לשלב זה? איך אוכל להתנתק מהמחשבות על העתיד ועל הבחורה שתגנוב אותו ממני?

שרון יקרה, למרות שהמצוקה שלך נשמעת ו'עוברת' היטב דרך המילים שלך, יש לי הרגשה שעמוק בתוכך את יודעת מה נכון לך. הסתיים כאן קשר ארוך ומשמעותי (שום בחורה לא גנבה אותו ממך. את הבאת לסיום הקשר כי הבנת שמספיק לך!), והתחלת חיים חדשים בלעדיו. ככל שניתן להבין מדברייך, הדברים ממילא יצאו משליטתך, והבחור מנסה לבנות לעצמו קשר חדש. הגם שהקנאה שלך נראית טבעית ומובנת, ההגינות מחייבת כרגע התאפקות אצילית :-) נסי למלא את חייך בתוכן חדש. חג אביב שמח ליאת