מקווה למצוא פה תשובה...

שלום. שמי איילת ואני בת 16. יש לי חברה, גם היא בת 16. יוצא לנו לישון הרבה אחת אצל השניה ולצאת בערבים עד מאוחר. יום אחד שמתי לב לתופעה מוזרה ומפחידה - ישנתי אצלה, ולפני השינה דיברנו על כל מיני דברים די משמעותיים, ויום אחרי זה היא לא זכרה כלום. היא לא זכרה שדיברנו, היא לא זכרה פשוט כלום. זאת הייתה הפעם הראשונה, והיא עוד נראתה סבירה למדי. בפעם השניה זה כבר התחיל להפחיד - לפני כמה זמן נשברה לה היד, וערב אחד לפני שהלכנו לישון, ציירתי לה על הגבס. בבוקר היא קמה, ושאלה "ציירת לי בזמן שישנתי?". היא הייתה ערה לחלוטין, זה פשוט מוזר. בפעם השלישית זה היה כבר מוגזם, החלטתי שצריך לבדוק אם העניין תקין - יצאנו היא, עוד חברה ואני למועדון בת"א. כשחזרנו לבית של חברה שלנו, הלכנו ברגל. בדרך עצרו שני בחורים ברכב והתחילו איתנו, בעיקר איתה, כי היא דיברה הכי הרבה, ושיתפה פעולה. היא אמרה שהיא בחיים לא תשכח את זה, היא הייתה ממש מרוצה מהשיחה שהייתה לה איתו, בקיצור, היא עשתה מזה עניין גדול. הגענו הבייתה, ולמחרת בבוקר היא לא זכרה כלום! היא לא זכרה איך חזרנו הבייתה, היא לא זכרה את הבנאדם, פשוט כלום. עד היום היא בטוחה שעבדנו עליה, ושזה לא באמת קרה. היו עוד כמה מקרים כאלה, זה כבר הפך להרגל. אני כבר מכירה את זה אצלה עד כדי כך שאני מתחילה לשחק עם זה - להגיד לה כל מיני דברים ולבדוק אם היא תזכור את זה בבוקר (והיא אף פעם לא זוכרת). מה שמוזר זה שאני הראשונה שגילתה את זה אצלה, ואנחנו מכירות בסך הכל משהו כמו חצי שנה לכל היותר. עד שהגעתי, היא בכלל לא ידעה שיש לה את התופעה המוזרה הזאת. חיפשתי פורום מתאים לתופעה, אבל לא מצאתי, אז חשבתי שהכי קרוב למה שאני צריכה זה פורום שקשור לשינה. אשמח אם יש כאן מישהו שיוכל להפנות אותי למקום הנכון, או אפילו לענות לי בפורום הנוכחי. אני לא יודעת אם זה תקין, וזה די מטריד אותי. היא פנתה לאמא שלה, והיא לא מאמינה לה. בינתיים, אני זאת שזה נראה לה לעין הכי הרבה, ולכן אני הכי מודעת למצב. מקווה למצוא פתרון, או לפחות, אם זה לא דבר חריג כל כך, שמישהו יוכל להגיד לי את זה. תודה מראש, איילת.

*בפורום שקשור לשינה=בפורום שקשור לפסיכולוגיה

שלום איילת, את מתארת למעשה שינויים במצב התודעה והזיכרון, המתרחשים במעין מחזוריות. מצבי נתק כאלה (דיסוציאציה) יכולים להיות קשורים במספר גורמים, החל ממצב לחץ זמני ועד למצבים נפשיים מורכבים יותר. כדאי לנסות ולערב שוב את אמה של חברתך, ולשכנעה באמיתות התופעה. מומלץ מאד להתחיל ברור, ורופא המשפחה יכול בהחלט להיות כתובת ראשונית לעניין זה. בברכה ליאת

תתיעצו עם נוירולוג. בן דוד שלי היה מתנתק ובעזרת תרופה שלקח שנה זה הסתדר. לו זה היה בגיל 13 והיום הוא בן 17 ומתגייס לצה"ל עם פרופיל 97. לא הכל נפשי. פסיכולוגים לא תמיד יודעים הכל, קצת צניעות...

תודה על תשובתך ליאת. אני מקווה שאצליח לשכנע מישהו שזה לא ממש תקין, בטח לא להמשיך ולהתעלם מהתופעה. איילת.