חברים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום יש לי בן בן 11.5 לומד בכיתה ו'. עד לפני חודשיים לא היו לבני שום בעיות חברתיות, היו לו 2 חברים טובים שאיתם היה נפגש אחה"צ לפחות 3 פעמים בשבוע. מלפני חודשיים התדירות של הביקורים הלכה ודעכה וכיום הוא לא יוצא מהבית, ולא נפגש עם אף אחד, הוא לא מראה סימני מצוקה, כי הוא מאד יודע להעסיק את עצמו, אך לפעמים אני רואה שהוא משועמם ומתחיל גם לריב עם אחותו הקטנה. אמרתי לו אם יש בעיה, הוא אומר שאין שום בעיה כי בבית הספר הם לא ברוגז איתו או משהו, הם מדברים ומשחקים ביחד, אך איך שהוא רוצה לקבוע איתם הם מתחמקים ממנו בכל מיני תירוצים, דברתי עם אחת האמהות והיא אמרה שהבן שלה בקושי נפגש עם חברים אחרי הלימודים ועם האמא השניה גם דיברתי והיא אמרה שהיא תדבר עם בנה אך אין שום שינוי. הוא גם שאל אותם עם קרה משהו והם אמרו שלא, אבל אין להם זמן כי הם נפגשים עם אחרים וכו' וכו'. היום בני כבר אמר שמשעמם לו ואין לי שום פתרון, אנחנו ישוב קטן אם לא הרבה ילדים בגילו ועם מי שיש צריך להסתדר איתו ולא תמיד כולם חברים של כולם. מאד מעציב אותי שהוא לא יכול להפגש עם ילדים אחה"צ, שאר הילדים רוצים לשחק רק כדורגל והבן שלי לא מת על המשחק הזה. הוא אוהב משחקים יותר רגועים... מה לעשות?
ערב טוב, כהורים, קשה לנו מאד לראות ילד שאינו אהוד או ילד מבודד. את מתארת תהליך שהחל לפני כחודשיים, ולכן עדיין ניתן לראות בכך משהו חולף (יתכן שדאגתך מועצמת מעצם הידיעה שמדובר בישוב קטן). בכל מקרה, חשוב לזכור שאצל ילדים בגיל הזה, לעיתים קרובות, המחשב הופך לזירה החברתית המרכזית, דרך הICQ או המסנג'ר. לפעמים ילד שסגור שעות בחדר אינו כה בודד כמו שנדמה לנו. בכל מקרה, חשוב לשדר לילד מסר מעודד, לפיו אתם - כהוריו - יודעים שהוא מוכשר ונחמד, וסומכים עליו שיוכל למצוא לעצמו חברים המתאימים לו ולסגנונו. תמיד אפשר להתעודד מהעובדה שבשנה הבאה הוא יעבור לחטיבת הביניים, ושם גם האוכלוסייה מגוונת ורחבה יותר. במקרה שאין שיפור במצב, ניתן לנסות ולגייס את המורה או את יועצת ביה"ס לעזרה. בהצלחה ליאת