לכל מי שיכול לתרום מניסיונו

אני בת 32, לפני כשנה אובחנתי כסובלת מדיכאון מז'ורי - רוב הזמן שכבתי במיטה. פסיכיאטר המליץ לי על כדורים אך מכמה סיבות (שלא קשורות לסטיגמות) התנגדתי, הוא אמר שהתרשם שעדיף שלא אשאר ללא טיפול בכלל והמליץ על טפול פסיכולוגי לפחות. במשך כחצי שנה נפגשתי עם פסיכולוגית של קופ"ח, המצב השתפר יחסית (חזרתי לתפקוד מינימלי,מצב הרוח השתפר וכו' אך היו ירידות רבות) עזבתי את הטפול מסיבה כלכלית בעיקר. כבר בסמוך לסיום הטפול, (בעיקר במהלך החודשיים אחריו ועד היום) , המצב התחיל להתדרדר בהדרגה. זה התחיל בעיקר עם התעוררויות רבות בלילה, אחר כך התעוררות בשעה שלוש לפנות בוקר בלי יכולת להרדם חזרה ,וכעת התעורררות בשעה מוקדמת בבוקר ובנוסף מצב רוח ירוד עצבנות וכו' אחת הבעיות הקשות היא שאין לי חשק לעבוד. אני ממש מקללת את הרגע בבוקר שצריך לצאת מהמיטה וללכת לעבודה. קשה לי מאוד להחזיק מעמד בעבודה,אני מאחרת כל בוקר, מחסירה רבות בתירוץ של מחלה, במהלך שעות העבודה אין לי סבלנות, קשה לי להתרכז, ואין לי חשק ואנרגיה לתפקד, אני מכריחה את עצמי לתפקד מינימלית כדי שהמנהלים לא ירגישו כמה התפוקה שלי נמוכה, כיון שאין לי ברירה, אין מי שיפרנס אותי או יעזור לי מבחינה כלכלית. אני מבינה שהיכולת לעזור בפורום מוגבלת, אך רציתי לשמוע את דעתכם, ואם יש לכם איזו עיצה בשבילי (שלא כוללת לקיחת כדורים בבקשה). אני חוששת לפנות לבטוח לאומי מכיון ששמעתי שהועדות שם משפילות ולא נעימות. אני חוששת מהתהליך שאצטרך לעבור, וכן אני לא בטוחה שבמצב שבו אני נמצאת כיום (מתפקדת ברמה מינימלית) הם יוכלו לסייע במשהו. הסיוט הזה נמשך הרבה זמן, עוד לפני האפיזודה החריפה, אני לא מוצאת שום פתרון, אין לי ימי חופש, יש לי מינוס בימי מחלה, וגם לאחר שבוע "מחלה" שבו אני לא עושה כמעט כלום,אני מוצאת את עצמי חסרת חשק להגיע לעבודה. אני צריכה חופש מהכל ומכולם, לכל החיים הארוכים והמגעילים האלה. קשה לי מאוד,אין לי כוח להמשיך כך כל בוקר וכל היום (הבוקר קשה במיוחד עד שעות אחר הצהריים בדרך כלל). תודה על כל מידע.

שלום תמי, חוויות הקושי והדכאון נשמעות בהחלט מוכרות.... (גם) אני גיליתי שטיפול פסיכותרפי עוזר. האם ידעת שאפשר לקבל טיפול חינם דרך התחנות השונות של בריאות הנפש? התור שם ארוך אמנם, אבל כדאי לך כבר "להרשם בתור". בנוסף אם את גרה באזור המרכז או בירושלים, יש את "מרכז יעוץ לאישה". יש שם מטפלות פמיניסטיות עם מחוייבות חברתית. התשלום עבור הטיפול הוא על פי יכולת ההשתכרות, ולפי תשלוי משכורת שאת מציגה, כך שבהחלט זו אלטרנטיבה. אם את גם סטודנטית (למרות שלא ציינת זאת) וגם אם לא - שירותי היעוץ באונ' תל אביב ובבר אילן מאפשרים לקבל טיפול במחיר נמוך - כדאי לבדוק גם את זה. ובעניין הקושי לחיות, למשוך מיום ליום ולקום בבוקר - אני גיליתי שקצת טבע מאד משפר לי את מצב הרוח. עכשיו זו עונת פריחה נהדרת ולי לפחות לראות פרחים ופרפרים עושה טוב. קשה לי להוציא את עצמי מהבית ולמצוא קצת טבע (ולצורך העניין גם הגינה הציבורית או הפארק העירוני לפעמים מספיקים), אבל אם כבר הצלחתי, אני מאד שמחה על כך. סתם לשכב בדשא/ביןהפרחים/על ספסל ולהקשיב לציפורים. זה לא עוזר אולי בבוקר שלמחרת, אבל גם כמה שעות של הקלה שוות את זה... שיהיה בהרבה הצלחה, ואת מוזמנת להמשיך ולשתף. לדעתי, אחד הדברים הקשים ביותר בדכאון זו הבדידות.

כל מי שמבין יגיד לך שאין קיצורי דרך בטיפול בדיכאון. הטיפול הטוב ביותר הוא שילוב של פסיכוטרפיה יחד עם טיפול תרופתי. אני יודע שלא זה מה שאת מצפה לשמוע אבל זו התשובה האמיתית. אפשר כמובן להמשיך לא לעשות כלום ולהמתין שהדיכאון יחלוף מעצמו , אבל זה עלול לקחת זמן רב וכרוך בסבל רב. את יכולה להקלעל עצמך ע"י פעילות גופנית כמו התעמלות או הליכה ספורטיבית במשך שעה פעמיים שלוש בשבוע. פעילות כזו יוצרת אדרנלין בגוף שגורם לעליה בתחושת המרץ . אבל לדעתי אין מנוס מטיפול תרופתי. כל טוב לך וחג פורים שמח.

תמי יקרה, הלוואי שהיינו יכולים עם 'איזו עצה' - כמו שאת מבקשת - לסלק דיכאון מז'ורי. את חוסמת כמעט את כל נתיבי הגישה האפשריים (לא טיפול, לא תרופות, לא עו"ס מהביטוח הלאומי). יעל וברוך כתבו לך דברים יפים ונכונים, ואפילו עצות טובות להפגת הדיכאון באופן זמני (ספורט, טיולים בטבע). יעל אף פרטה את הדרכים להגיע לטיפול מוזל. כמי שעונה בפורום פסיכולוגיה קלינית, זהו הכלי שאיתו יש לי מידה של היכרות. גם תרופות עוזרות מאד, אך בשביל זה צריך פסיכיאטר והסכמה שלך. אשמח לשמוע אם למישהו ממבקרי הפורום יהיו עצות מועילות נוספות. אני מאחלת לך שתצליחי לחוש הקלה בקרוב. אולי באמת לאביב תהיה השפעה טובה? ליאת

לקחת כמה חפצים, לארוז מזוודה ולנסוע לתאילנד- שמש ים ומסאז' לא מזיק לאף אחד