רציתי לשתף ןלשאול את הפסיכולוגים של הפורום

שלום, כתבתי כבר בעבר בעניין השתמטות מהצבא. אני חושבת שהעיסוק הזה הביא אותי היום במקרה אולי, הייתי קרובה לבסיס שבו שירתתי (אחרי תקופה ארוכה השתחררתי על אי התאמה) והלכתי לבקר בבסיס. המקום היפנט אותי הסתובבתי שם , וניסיתי להתחבר לתקופה ששירתתי שם ומה הרגשתי(חלפו למעלה משנתיים מאז שהייתי שם ) , הסתכלתי על המקום בצורה שונה, פתאום הבחנתי בעד כמה המקום יפה , שליו ושקט,כל כך ירוק שם ויש שם מרחבים, ממש פסטורלי במיוחד במיקומו המסוים. עמדתי מבחוץ חצי שעה, וחלפו לי תמונות מול העייניים, עברו להם חיילים שנראו לי כמו יצורים ירוקים, לא יכלתי להזדהות איתם, והרגשתי כאילו אני מתעניינת במציאות של מישהי אחרת, אח"כ שניתחתי את ההרגשה לעצמי , חשבתי שהשארתי במקום הזה משהו ממני לא יודעת מה,המקום היה כל כך שקט כמו מוזיאון. אני חושבת שמזמן מתתי והרוח שלי מסתובבת לה ולא יכולה להרגיש משהו אנושי. נראה לי. היה שם שקט חרישי שאי אפשר לתאר אותו במילים. דרך אגב רציתי להיכנס לבסיס , פתחתי את דלת הכניסה אך אחת מהחרדות שלי לקחו אותי אחורה וחזרתי אחורה. ענבל ענבל

ענבל שלום רב, אין לי מושג מה הוביל את רגלייך אל דלת הכניסה, או מה הוליך את חוט המחשבה אל הזכרונות מהתקופה ההיא ואל הראיה של המקום ההוא בעיניים אחרות היום, אולם נראה לפי מכתבך שעברת משהו היום. משהו התחולל בתוכך, אולי בגלל ההתכתבות פה בפורום או בגלל דבר אחר, אך משהו שם התחולל בתוכך היום כשעמדת בפאתי הבסיס. ברור שלא נוכל לפתוח פה את הדברים ולברר את כל אלו, אך זה נראה לי חומר מצויין לעבוד עליו בטיפול. האם את מצויה בטיפול? זה נראה רצוי וכדאי. במיוחד לאור התחושה שאת מעלה של חוסר תחושה, של "רוח שמסתובבת ולא יכולה להרגיש משהו אנושי". זו בוודאי לא תחושה קלה לחיות עימה, ובוודאי לא לחיות ולהכיל אותה לבד, ללא תמיכה ועזרה. אם את זקוקה להכוון או המלצות את מוזמנת ליצור עימי קשר. בברכה, טלי פרידמן