כעסים

שמתי לב לאחרונה שכשמישהו קרוב כועס עלי זה גורם לי להרגיש שוב כמו ילדה קטנה נזופה ע"י אביה. באותו רגע, אני שונאת את מי שכועס עלי, מתרחקת ממנו, מתקשה להסתכל לו בעיניים, ומפנה את כל האנרגיות שלי להענשה עצמית. מיד אני מוצאת את עצמי אשמה. לוקח לי זמן לשוב ולהתקרב, ושלא לדבר על "להשיב אש". מעניין אותי איך אחרים מרגישים שכועסים עליהם. מוכנים לשתף?

שלום דושקה, את מתארת מצב מוכר, בו משתחזרים בחיים הבוגרים תחושות, רגשות ודפוסי תגובה שהתבססו אצלינו בילדות, בעקבות חוויות מוקדמות. לפעמים השחזור הזה עושה לנו צרות כאנשים בוגרים, וכדאי לדעת שניתן לטפל בכך ולמתן במידה רבה השפעות מוקדמות כאלה. נשמח לשמוע חוויות דומות מאנשים נוספים. ערב נעים ליאת

הדובר ב"הילד הזה הוא אני" דיבר על זה... אבל הוא לא הציע פתרון חבל