דילמה של תיוג

בני נפגש עם פסיכולוגית בעקבות בעיית גמגום חריפה. לדבריו הדבר החל בכיתה א' לאחר שחטף שפכטל רציני מהמורה שלו. הוא כיום בן 18. אני עובדת סוציאלית ולשאלתו אם יוכל לקבל את הדו''ח של הפסיכולוגית עניתי שיש לכל אדם זכות חוקית לראות מידע אישי או לקבל העתק של תיקו האישי. פניתי לגורמים הנוגעים בדבר ולאחר שהפגנתי ידע בחוק הסכימו לתת לו את המידע. עכשיו אני לא בטוחה שעשיתי טוב כיון שגונב לאוזני שהפסיכולוגית איבחנה אותו כסובל מפוסט טראומה עם אפקטים דיכאוניים. אני חוששת שהתיוג יעשה לו נזק ויש לי עדיין אפשרות לעצור את התהליך בטרם התיק יגיע לידיו. רציתי לשמוע את דעתכם. יתכן והוא בעצם חש בעצמו שיש לו בעייה והידיעה שסוף סוף זה ידוע למישהוא אחר דווקא תקל עליו ובעצם להסתיר את זה יהיה כמו לטמון את הראש בחול.

שלום לך, לפי מה שהבנתי בנך לא נמצא כיום בטיפול, אבל בכל זאת ישנן שלוש סיבות המסבירות מדוע חשוב להשתמש בתיוג בזהירות תוך הקפדה על שמירת סודיות רפואית: 1. סיבה ראשונה נובעת מהשפעת התיוג על המטפל והטיפול – לעיתים קיימת נטייה בקרב אנשי מקצוע לקבל את התווית כתיאור מדויק ושלם של האדם ולא כתיאור התנהגותו של המטופל, נטייה זו מקשה על אנשי המקצוע לבחון באובייקטיביות את התנהגות המטופל ועלולה לפגוע גם בבחירת הטיפול. 2 .השפעת התיוג על המטופל – אדם שתויג עלול להפנים את הגדת התווית ולקבל הגדרת זהות חדשה אשר תשפיע על הערכתו האישית, ציפיותיו ותפקודו. 3. השפעת התיוג על הזולת – מרגע שנודע לזולת על התיוג, התיוג יכול להשפיע על הדרך שבה הזולת תופס ומעריך את האדם המתויג, לפשוט אותו עלפי התיוג ואף לראות בו כאדם מסוכן ולהתרחק ממנו דבר שיכול להוביל לבידודו החברתית של האדם המתויג. ובנוסף שאלה לי אליך- במסגרת הלימודים שלך, למדת את הדברים הנ"ל?

נועה יקרה, מה זה "חטף שפכטל" ??? בנך הגיע לגיל 18, שהוא - עפ"י חוק - גיל המאפשר לו אוטונומיה מוחלטת על חייו כאדם בוגר. הגם שציינת שהמשאלה לקבל את התיק הייתה שלו, ניתן להתרשם שגם לך היו מוטיבציות חזקות לכך, עד כדי פנייה לגורמים האחראיים, כולל גיוס הידע המקצועי שלך כגורם לחץ על המערכת. לא ברור כיצד הגיע אלייך המידע מתוך התיק, אבל כמי שבקיאה בחוק את וודאי יודעת שיש כאן הפרה שלו. אני ערה לעובדה שילדים בני 18 הם עדיין במידה רבה בחזקתנו, כהורים, והדאגה שלך מובנת. כרגע, מאחר והתהליך כבר החל, הייתי ממליצה שהמידע יועבר אליו בתוך המסגרת הטיפולית, ע"י הפסיכולוגית המטפלת, שתוכל להתמודד בזמן אמת עם השאלות, ולהסביר את אבחנתה. אני, אישית, מאמינה שמטופלים יכולים להתמודד עם האבחנה שלהם, כשזו ניתנת להם באופן אמפתי ותואם לחוויה. בברכה ליאת

כמדומני ליאת שאת בד"כ נגד תיוג, לא?