ליאת, אפשר בבקשה גם את דעתך בנושא? תודה..

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/6/xPG/601/xFT/549433/xFP/549433

ערב טוב כ', את מתארת סיטואציה משונה מאד, הנגזרת ממציאות רחבה הרבה יותר ומורכבת. הסיפור שלך מזכיר לי במידה רבה - ולהבדיל - מאבקים בין הורים למורי ילדיהם. במאבק בין הורה למורה, הילד תמיד יוצא נפסד. במקרה שלכם, יש יותר מנפגע אחד. לכן, כמו במקרה של הורים ומורים, חשוב לנסות ולשמור על ערוץ תקשורת פתוח, ולגייס את בעל הסמכות המקצועית (הפסיכיאטר במקרה זה) לשורותייך. בהנחה שאמא פועלת וחושבת תחת בוחן מציאות לקוי, חשוב שהאנשים הבריאים בסביבתה יישרו קו. נסי לשתף את הפסיכיאטר ברגשות שלך, ולהביאו קרוב ככל האפשר אל נקודת המבט שלך. מעניין לראות איך תחושות הפרנויה של אמא מתפשטות כמו ענן רדיואקטיבי, ופוגעות בכל מי שסביבה. מעבר לשאלה מי צודק ומדוע, אני שמחה לשמוע שאת מטופלת באוניברסיטה, ומקווה עבורך שתצליחי לצמצם במידת האפשר את התלות הכלכלית באמא, ולברוא עבור עצמך מציאות בריאה וטובה יותר. חזקי ואמצי ליאת

היא תמיד הסיתה את כולם נגדי, גם בתקופות בהן היא התעללה בי.... ככה היא הבטיחה שאני אהיה מבודדת. תודה לך, עזרת לי מאוד