מצבי חרדה בזמן הריון

שלום, אני בת 27 בהריון ראשון מתוכנן, מעולם לא הייתי בטיפול פסיכולוגי אבל מקריאת חומר בנושא אני מרגישה שאני סובלת מתסמינים של חרדה עוד מהתקופה שלפני ההריון. תסמינים אלה מתבטאים בדפיקות לב מהירות בזמנים שונים במהלך היום, הרגשת חוסר אויר.במצבים מסוימים כמו שיחה עם אנשים ספציפיים פנים מול פנים או בטלפון אני מרגישה שמרוב התרגשות אני לא יכולה לדבר, מסמיקה ומזיעה. אני צריכה לקחת נשימה עמוקה כדי שאני אוכל להמשיך בשיחה. יש מצבים שאני נמנעת מלהיפגש באנשים מסוימים ע"י בחירה בדרך אחרת או שאני מחכה עד שהם ילכו. ברצוני לציין שכל תופעות אלו לא מונעות ממני לתפקד בחיי היום יום,אני עובדת ואפילו מצליחה להתגבר על הפחד משיחות ע"י הרגעה עצמית(בתחילת השיחה אני סובלת מהתופעות שתיארתי אך בהמשכה אני קצת מתגברת). נראה שאני במגמת שיפור אך בשל היותי בהריון אני מרגישה שאני חייבת להירגע,מכיון שתופעות כמו דופק מהיר והרגשת חוסר אויר מפריעות לי למרות שהם חולפות מהר. שאלתי היא האם ישנם דרכים לעבוד על עצמי כדי להיות יותר רגועה,האם שיטות כמו יוגה או מדיטציה יכולות לעזור, האם אני חייבת להיפגש עם פסיכולוג או שזה יכול לחכות לאחר ההריון? תודה מראש

הי אפרת קודם כל שיהיה בשעה טובה, הריון ראשון זו חגיגה... את מקשרת את דפיקות הלב לחרדה. בהריון חלים תהליכים פיסיולוגיים שמצריכים את הגוף להתגייס למאמץ נוסף, בכדי לספק לעובר את כל צרכיו, כך שתפוקת הלב גדלה וכן העבודה של הגוף בכלל, כך שיכול להיות שהמאמץ הפיזי ממנו מופקות דפיקות הלב, יותר קשורות למצב ההריון מאשר לחרדה (מחשבה...) כמו כן, ההריון עצמו מרגש וכל מה שמתלווה אליו, הציפיות.. ההבנה של מה שעומד להיות בעתיד, ההכנה להורות לחץ נפשי ופיזי לא קל, בפרט שאת כותבת שיש לך "תסמינים של חרדה" אותם איבחנת לבד! (בדר"כ אבחון עושה אדם מקצועי..) אבל ללא קשר לנטיה לחרדה, הריון ראשון יש בו הרבה דברים חדשים ומרגשים וגם תהליכים לא קלים שנחווים ברמה הנפשית וברמה הפיזית. יפה שאת מצליחה למרות הקושי לתפקד, מרגיעה את עצמך, אלו נקודות חוזקה. גם מודעות לדעתי , הן נקודות חוזקה, ואת מודעת למה שאת עוברת הנקודה שכן תהיתי בה זה כשאת נמנעת מלהיפגש עם אנשים, האם זה מאז ההריון? האם היה קודם? ההסמקה , החרדה האם כל זה חדש? אני כן הייתי לוקחת אויר ומנסה לנשום ולהרגע, והדרכים אותן הצעת , כמו יוגה , מדיטציה או כל דרך אחרת שיכולה להרגיעה אותך ולנסות להאיט את הקצב בדברים אחרים שאולי גם מלחיצים (אם יש כאלה) מלבד זאת, לשתף את הבעל/ משפחה בחוויה (אם אפשר כמובן) ואחרי כל זה, אם עדיין יש לך צורך להתייעץ עם איש מקצוע ולו רק בכדי להרגע , גם זה מומלץ בדיוק כמו מדיטציה מרגיעה.. זו אינה תשובה מקצועית, אלא מתוך נסיוני.. שיהיה לך בהצלחה ניבה.

אפרת יקרה, אני מצטרפת לברכות של ניבה. הריון ראשון הוא אכן חגיגי במיוחד. מדברייך אכן עולה 'ארומה' של חרדה, והעובדה שאינך נכנעת לה ומנסה להתגבר היא חשובה, ומעידה על כוחות. לפעמים זה מצליח לבד, ולפעמים צריכים עזרה. הריון - כמו שניבה אמרה כל כך יפה - הוא תקופה רגישה, שיכולה להעצים חרדה, אבל גם להרגיעה פלאים. כל אישה מגיבה בדרכה. אני חושבת שיוגה או מדיטציה זה רעיון נהדר, שעשוי להביא עמו רווחים גם מעבר להרגעת החרדה. אגב, דופק מהיר יכול להיות קשור גם בתופעות פיזיולוגיות שכדאי לשלול (בלוטת התריס?). שווה לשתף גם את רופאך. הפנייה לטיפול בהחלט נתונה להחלטתך, ואינה חובה בשום מקרה. אם את מרגישה שאת מצליחה לשלוט בחרדה מבלי להרגיש מובסת, ומבלי שהיא 'תזהם' את שמחת ההריון, אפשר לחכות עד אחרי הלידה. אם אין זה כך, אולי שווה להשקיע עכשיו, ולהגיע אל האמהות עם יותר כלים להתמודדות. נשמח לשמוע איך את מתקדמת. ערב נעים והריון קל ליאת