קשר הדוק עם חבר

שלום, אני סטודנט שנה רביעית באוניברסיטה בן 23. הבעיה שלי היא פשוט שאני קשור במידה מופרזת בבן דוד שלי שהוא קטן ממני ב4 שנים. הקשר הזה התחיל לפני שנתיים בערך כאשר התחלתי להתייחס אליו כאילו חבר בגיל שלי - מייעץ לו בעשיית עבודות הבית שלו, מלווה אותי להרבה מקומות ותמיד הקפדתי על קשר כמעט יומי ביני לבינו. הבעיה התחילה להחמיר כאשר אבחנתי בזה שהוא הפך לחבר היחיד שלי ובנוסף התחלתי להרגיש שהוא מנצל את זה לרעה במובן זה שהוא התחיל להראות לי שיש הרבה אנשים שיכול הוא "לשבת אתם ולטייל אתם"!. אני אשמח אם תענו לי ככל האפשר בהקדם כי אני ממש התחתי להרגיש שהאישיות שלי הולכת ונחלשת ככל שחולף הזמן באם אמשיך להקטין ראש ואתעלם מהדרך שבה אני עובר. תודה רבה לכם.

ערב טוב עלי, חבר טוב וקרוב יכול להוות עבורנו עולם ומלואו. אך אליה וקוץ בה: לפעמים הקשר האינטימי והייחודי עם דמות אחת ויחידה, הופך אותנו פגיעים מאד, וכל איום של דחייה או נטישה מעורר בנו חרדה, קנאה, כעס או עלבון. אפשר להסיק בזהירות מדבריך, שאינך מוקף בחברים רבים, ואולי זו ההזדמנות לטפל בכך. התחושה כאילו אתה נעלם ו'מתקטן' בעקבות התרחקותו של בן-דודך יכולה להעיד על צורך תלותי מאד, עד כדי נכונות לסבול השפלה וסבל. אני ממליצה לך לפנות לטיפול אצל פסיכולוג קליני, בעזרתו תוכל לעבוד על הנפרדות והעצמאות שלך, על שיפור התפיסה העצמית שלך, ועל דפוס הקשרים הבינאישיים שלך. בהמשך, ובעצה אחת עם המטפל שלך, אפשר יהיה לשקול גם השתתפות בסדנה קבוצתית לשיפור מיומנויות חברתיות רחבות יותר. בהצלחה רבה ליאת