התמודדות עם פרידה וקשר חדש

שלום, אני בת 23. לפני 3 חודשים אני וחבר שלי נפרדנו לאחר 4 שנים. (כי לא הייתי מאושרת, חשתי צורך בעוד דברים ולא הייתי מסופקת וכו') עברו 3 חודשים מאז הפרידה. בשבועיים הראשונים היה לי קשה מאוד עם הרעיון של הפרידה (בכיתי המון וכו'), לאחר מכן התחלתי לראות את הצדדים היותר טובים ואם לומר בכנות, היו לי הרבה רגעים מאושרים שחסרו לי קודם. אני מרגישה שאני לומדת להכיר את עצמי מחדש. עכשיו אחרי קצת יותר מ 3 חודשים מתחיל להיות לי שוב מאוד קשה. אני מרגישה ריקנות איומה. אם אני חושבת בצורה ריאלית, עדיף לא לחזור להיות ביחד כי הרגשתי שאני לא מאושרת אבל מצד שני הייתי עושה הכל כדי לחזור לשגרה שהייתה לי איתו כי בסך הכל אהבנו אחד את השני. עכשיו אני מנהלת קשר עם בחור כבר חודשיים וזה לא זורם ממש חלק. קרה לא פעם שתוך כדי שהותנו יחד, הזכרונות מהקשר הקודם הקשו עלי ואף הרתיעו אותי מקשר חדש. הוא מוצא חן בעיניי בסך הכל, אבל קשה לי לזרום. אני נמצאת בדילמה נוראית בין הצורך שרדף אותי למצוא ריגושים לבין הקושי והמחיר שאני צריכה לשלם על כך. אני בן אדם שחושב מאוד קדימה והכי מפחיד אותי שבעוד כמה שנים אני אצטער על הפרידה מהחבר.... האם את ממליצה לי להמשיך בקשר החדש למרות שזה דורש ממני לא מעט מאמץ? האם פגישה עם החבר לשעבר שלי עשויה להועיל או רק להזיק? (אני מניחה ששנינו מרגישים אותו הדבר, אז אולי יועיל לדבר על זה אבל זה עלול להותיר בי טעם של עוד).

שלום רב לך, אני מציע לך לשבת ולחשוב עם עצמך על יתרונות וחסרונות בקשר עם החבר הקודם. אם משקל החסרונות גדול מהיתרונות ואם נראה לך שבתחומים שבהם לא היית מסופקת לא ישתנה דבר הרי תוכלי להסיק מכך את המסקנות. אהבה בלבד אינה מספיקה כדי להחזיק קשר. יתכן גם שהתחלת קשר חדש מוקדם מדי, עדין לא " החלמת" מהקשר הקודם ותמיד ישנו העניין של השוואות מי יותר טוב ממי. יתכן ואת זקוקה לפסק זמן לפני שתתחילי קשר חדש כדי לשכוח את הישן. אינני יכול להציע לך משהו באופן חד משמעי אבל נתתי לך קצת חומר למחשבה. פרידה מקשר היא תמיד דבר קשה וצריך למצוא את הדרך להתמודד ולהמשיך הלאה. ההתלבטויות שלך אם להפגש שנית עם החבר הקודם הן טבעיות ומובנות , אבל כדאי שתשאלי את עצמך מה את רוצה להשיג בפגישה כזו? יתכן ואינך שלמה עם הפרידה. לדעתי פגישה כזו עלולה לבלבל אותך יותר ולהוסיף ספקות למצב שאת נמצאת בו. מאחל לך שתצליחי בכל מה שתחליטי.

שלום שרון, עוד מחשבות, מעבר לדברים הנכונים שכתב לך ברוך - קשר של ארבע שנים הוא אכן ממושך ומשמעותי, ואין לצפות שסיומו יעבור בלי להותיר משבר. נדמה לי שאין זה נכון (וגם לא מאד הגון) לחזור לקשר מחניק ולא מספק רק כדי להפיג תחושות של ריקנות ועמימות. מעניין לראות עד כמה השגרה המוכרת - גם כשהיא מעיקה ולא מהנה - עדיפה בעינינו על פני הלא ידוע והלא מוכר. את בחורה צעירה מאד, ולמרות זאת אפשר להסיק בטעות מדברייך שנותרת עם שני הגברים היחידים בעולם, ועלייך להחליט מיד עם מי מהם תקשרי את גורלך. נדמה לי שאת יכולה להרשות לעצמך את הזמן והמרחב להתנסויות חדשות, גם אם הן מתמהמהות קצת. מה בוער? ליאת