איך להיתנהג עים הילדה

הבת שלי בת 12 כימעט. ויש לה בעית קשב וריכוז וגם עצבנית מאוד. ועשינו לה דרך בית הספר איבכון פסיכולוגי. ויצא אומנם שיש לה אינטלגנציה בסדר. אבל יש לה הרבה מהחלק הריגשי. שלא ידעה לסדר לפי תמונות היה איבכון ורעיה מוגזמת שלא היה בתמונות. ושיש לה פחדים לילדה.מפחדת לישון לבד. ומפחדת ללכת ברחוב לבד. בגלל שמישהו פעם הרחוב דיבר איתה. וכל פעם שאל אותה אימא שלך אמרה לי אני עובד עים אימא שלך. ואז בעצם היא אמרה בלב אימא שלי ביכלל לא עובדת. ואז הבינה שהוא סתם ומאז היא מפחדת. ויצא שבחשבון יש לה הרבה קשיים. הבנתי שהיא צריכה שיחות על מנת להעלות לה את הביטחון. והיא ממעיטה מערכה. וחושבת שלא אוהבים אותה. והיא יודעת שתיהיה גדולה אין לה שום מיקצוע. היא חושבת שאף אחד לא אוהב אותה. אפילו אנכנו ההורים בבית עים משהו מציק לה בקושי פונה אלנו. או בכתב שהיא רוצה שנכין לה אוכל. או עים רוצה בשעה מאוחרת גודמא. אז כותבת במיכתב. וגם מיתבישת לבקש מאבא שלה שיכין לה אוכל. היא אומרת לי הוא לא יכין לי אוכל

העלת דמעות בעיני. יש לי השערות אבל אני לא יודעת מספיק. אני משאירה למומחים לענות.

מיכתב הרבה הרבה תודה רבה וכל הכבוד לכם. שכן ירבו כמוכם. אני באמת ינסה יותר לשים לב. כי עד עכשיו אני היתי ביכלל במקום אחר לגמרה. לא טעמינו היו רגעים של יאוש. מרוב תיסכול של תיפקוד ממישפחה שקשה לי כאימא. הרבה תודה רבה. אני מקווה שאני ישתמש איתכם עוד לרעיונות.

ערב טוב, גם אני, כמו מאיה, הרגשתי כאב גדול וחמלה כלפי הילדה הזאת, שמסתובבת בעולם עם חוויה של פחד, יאוש, חוסר אונים ודחייה. תוצאות האבחון אמנם הציפו את הקשיים הרגשיים, אך הם גם נתנו אישור לכך שמדובר באינטליגנציה תקינה. זוהי נקודת פתיחה חשובה, וכדאי מאד לשתף בכך את הילדה, ולהסביר לה שהעתיד אינו חסר תקווה. לך, כאמא, יש תפקיד חשוב ומכריע בעיצוב ההווה והעתיד של בתך. עליך לפעול בשני מישורים כרגע: האחד, לגייס עבורה טיפול רגשי שיתן מענה למצוקה העכשווית המאד מאד מכאיבה. עליך להתייעץ עם מי שעשה את האבחון, ולקבל הפנייה לגורם טיפולי כלשהו, במסגרת השירות הפסיכולוגי החינוכי או במרפאה הציבורית שבמקום מגוריכם. המישור השני, הוא בגיוס תמיכה ברמת הבית והמשפחה. עליך לנסות ולהיות קשובה לצרכים שלה (כדי שלא תצטרך לפנות בכתב כשהיא רוצה אוכל). תוכלי להיעזר גם את בפסיכולוגית המטפלת, שתוכל לסייע בשיפור התקשורת בבית. כדאי לשים לב למצב הרוח שלה, לצרכים הגופניים שלה (בנות בגיל זה עוברות תהפוכות גופניות גדולות, והן מאד שמחות לנוכחות של דמות נשית מכוונת), לצרכים החברתיים שלה. התרגילים בחשבון פחות חשובים כרגע. האהבה שלכם חשובה הרבה הרבה יותר. אני מעודדת אותך מאד לפנות לעזרה חיצונית מכוונת. בהצלחה ליאת