הצבוע

בחלומי אני תרה אחריך ביער אפל וסבוך דמותך איננה מוכרת לי עוד מותיר אחריך מכשולים ומהמורות קוצים שחודרים את רגלי היחפות עד אשר נעלם כליל. נותרתי לבדי ביער קולך נדם רק זיכרון דוהה של צחוק מוכר ואהוב... מלטף את פני שטופות הדמעות ובהדרגה הופך לצווחת צבוע שמנקרת בבשרי החשוף. וכאב מפלח של ידיעה חדה

אורנה, תקראי את זה בבקשה אם את במקרה פה

.

ועד שאורנה תקרא ותגיב, קבלי את התפעלותי. השירים שלך נוגעים, מטלטלים ומעוררים למחשבה. ליאת