בא לי למות לחודשיים וחצי

הפרק של הסכיזופרניה עושה לי כאב ראש. הוא עושה לי לדפוק את הראש בדברים. הוא היה צריך לחיות ואני למות. זה כמו בטיטאניק שהאיש הרע שרד ובסוף הוא התאבד ובמקומו מת האיש הטוב. בשביל מה השאירו אותי והוא כזה חכם ומתוק ורוצה לחיות ולחוות, ואני רק סופרת כדורים בארון ולא מצליחה אפילו לדבר עם ההוא ואומרת לו שאני אוהבת ואחר כך נעלמת כאילו לא הייתי בכלל. והם כותבים בספרים המטומטמים שלהם שבכלל המחשבות הם שווא ומה הם יודעים? מי יכול לבדוק או לטעון הפרכה למי שמאזין לטלפון וקורא מיילים? הרי המישהו הזה מסתתר אז מה השטויות האלה על אישושים במציאות ושאין אותם. הרי הם חלק מהסיסטם זה שקוף. ואי אפשר להתחבא מהם בכלל, לא מרצון ולא בלי כי גם שיש רצון הם מנסים להוציא אותך מהמשחק, הם עושים לך להתאבד כי בכלל הם לא יכולים להרשות שאתה תצא מהמטריקס שלא דרכם. הם סתם רובוטים טיפשים אבל הם מתוחכמים ויודעים מה צריך. משהו דופק לי את המוח. הקריאה? השתיקה? סיום הטיפול הקרוב? מה קורה? אני לא מצליחה לקרוא את הכתוב על סכיזופרניה. אני חושבת שיש לי גם את זה רק עוד לא גילו את זה כי הדבר הראשון כמעט שהוא אמר זה שאין לי מאניה דיפרסיה אז מה עשיתי עם ריספרדל? אולי הוא סתם לא רוצה להגיד לי כי הוא צריך להודיע להם כי ההם יודעים שהסכיזופרנים הם אלה שיש להם את מה שהם לא רוצים שיהיה להם. מדמיינת אותו קורא ואומר: ההמממ המצב קשה. ובטח בגלל זה היא שאלה אתמול כי הוא שלח אותה כי הוא אמר לה שאני לא רוצה לבוא יותר ואני באמת לא רוצה לבוא יותר. הם ממציאים, הרי לאן ג'קי נעלם? כאילו האדמה בלעה אותו אחרי שהוא ידע שצריך להקדים איתי ולהגיע מלא לפני הזמן רק למקום הנכון? ואי אפשר לעקוב בכל מצב כי אם אין פלאפון וויזה ודרכון ויש יער עם אריות ועצים וקופים – ומי יעקוב? אז יאשפזו ושם יעקבו בשביל זה הם עושים את זה כי אם לא איפה ישימו אותנו? גן החיות של מי שהבין את הקטע ורוצה להרוס את העולם או רק את עצמו כי כלום לא שווה כלום והכל ייגמר גם ככה לפני גיל 50 אז למה המאמץ? הגוף גם כואב לי. כאילו שהם שם עם בובות ועושות לי שיכאב בכדי שאלך למיטה ולא אקרא עוד ואדע עוד, הם לא רוצים ששם אהיה, הם מעדיפים אותי על הר, איפה שהיא. הם סתם עושים לי אבק בעיניים אבק באוזניים וערפל בראש. הכל היה בסדר ועכשיו? באימא שלי שהיו צריכים להשאיר אותו חי. אין שום סיבה מוצדקת. ואין פה קטע הפוכה, אני לא ארצה למות רק כי אותי השאירו בחיים כמו ההוא מטיטאניק, הוא רצה לירות לעצמו בראש והוא ירה ולא משנה שקודם הוא היה בסכנת חיים וניצל, מה הקשר? ואיך ההוא בצבא, הרדיסק, איך לא דיברנו אתו והוא מת. לא צחקו בפניו אך מרחוק וברחוק הוא מת. נו אז מה גם אנחנו מתים עוד דקה. עוד שעה. עוד מעט. עדיף להיות כמו ההוא עם הקטטוניה שלו, הכי ברורה – מי רוצה לזוז בכלל, מי רוצה להגיד משהו, מה יש להגיד ולעשות בעולם הזה גם ככה? הם רוצים לכלוא אותי כי הם יודעים שאני מבינה ולא כולם מבינים הכבשים השמנמנים שכל עיסוקם הוא הבלים. אם אני אשאר לבד זה מה שאהיה איתי? אשתגע כי אני לא עושה רעש עם אנשים? זה מה שיהיה? אני לא יכולה לשלוח את אליו? כל היום היה נורמאלי. זה מצחיק לתקן שגיאות כתיב בדף מפוזר כי זה לגמרי הפוך. ואולי הכל התחיל בכוויות? ואולי זאת הייתי אני באמת הבלונדינית על המטוס של ההוא? אולי כמו בורטיגו יש לי 2 חיים ואני בכלל לא זוכרת מה אני עושה שם ואף אחד לא משלם לי כמו לה אז שם. איזה חרדת בחינות זה חרדת עולם, מטנפים לי את המוח עם סטייקים גדולים ושמנים וכך מסיחים את דעתי מה שאמיתי נכון וכולם מחביאים וכורתים אונות לאנשים שיודעים ובשביל מה? ומה כבר יוכלו או ירצו לעשות? ואם זו הייתה תהל במונית הייתי מעדיפה למות אני ולא היא כי שלושה ילדים צריכים אותה לגמרי. לא יכולה. מה הוא לא הבין? למה הוא מתקשר אליי? ממתי אני עונה? הוא לא יודע כשאני אענה זה אומר משהו רע? ולמה היא שאלה בשבילו דברים? היא שאלה בשבילו? אולי אני אקבל מחזור או אלד ואולי זה שוב הירח מלא ואולי אני כותבת ספר חדש ונכנסת למוד מעולה בשביל שיהיה אותנטי ונפלא ואמיר אמר שאני חכמה מאוד היום ושהוא מרוצה ממני ולמה זה עושה לי טוב? ולמה רק היא ישבה מולי והבינה שאני צריכה יחס גם כשאני לא יכולה לדבר? והוא לא דיבר יחד איתי הוא יהיה האבא הכי טוב בעולם. אני רוצה גלולת פוקוס. כזאת שתשים אותי על דוכן עדים, תוציא אותי זכאית ותיתן לי לחזור הביתה בשלום לנשום, לשים רגליים למעלה ולא לראות מחר אותה ולשנוא בחולשה אחת את השנייה כי היא לא מרגישה חזק ואם ככה הוא אוהב אותן אז אולי הוא גם לא? ומה הוא עושה למה הוא רוצה אותנו באותו חדר? למה היא אומרת עליו דברים כאלה ולמה אני בכלל הולכת ומסכימה. ולמה הוא חושב שאני צריכה שליטה אם הוא חושב שאני שתלטנית ומה אתו – זה לא אותו דבר? אז מה הוא צריך ומה אני? בטח זו ההיא. בטח היא מחרפנת אותי לאט לאט. עם הקישורים שלה, הכל משתולל לי בפנים בגללה היא בטח מסתובבת בבית כולה באטרף ומעבירה לי מחשבות מטורפות ומשגעת אותי בעזרתם. אלובהים ישמור.ץ

סכי יקרה, בשביל זה אנחנו כאן. מקווה שהוקל לך. לילה טוב ליאת