פגיעות

שלום, רציתי לשאול האם הקטע של רגישות יתר ופגיעות (הכונה ליחסים בין אישים) הוא סוג של הפרעה אישיותית? אני רק רוצה לציין שזה יכול להיות כתוצאה מניסיון קודם שבו אנשים אכזבו אותי וציפיתי מאנשים יותר ממה שקבלתי, וכנראה שהיה אכפת לי יותר ממה שהיה להם ואני לא מדברת רק על יחסים זוגיים (למרות שזה בפני עצמו עוד יורת מסובך), גם בין חברות ולכן עכשיו אני מוצאת את עצמי בבדידות נפשית די גדולה למרות שיש לי פה ושם חברות אבל אני לא סומכת באמת על אף אחד ותמיד מפחדת שיפגעו בי שוב שוב.. כיצד יוצאים מזה זה ממש מחרפן.. הרגשה של חוסר אמון אני יודעת שזה מצריך טפול אבל לא יודעת אם זה מה שיחזיר לי את האמון בבני אדם כי בינתיים רק מתרחקים ממני ומי שמנסה להתקרב אליי יותר אני מתרחקת כדי לא להפגע.. אני רוצה לציין שגם היחסים המשפחתיים שלי לא משהו בלשון המעטה כנראה שזה משהו שמשפיע מאוד.. אשמח לשמוע מה דעתך ..

ערב טוב לך אחת, פגיעות ורגישות יתר ביחסים הבינאישיים אינה מעידה בהכרח על הפרעה אישיותית, אלא (כמו שאמרת) על היסטוריה של אכזבה ממגע בינאישי שהכאיב. כמו שאת מעידה בעצמך, נוצרת מעגליות הרסנית של תגובות זהירות או התרחקות המתפרשות לא נכון ע"י הצד השני, המתרחק ונזהר אף הוא. כך מתרחב מעגל הבדידות והסבל. טיפול הוא הזדמנות טובה להחזיר אמון בבני אדם, דרך המגע האינטנסיבי (לפחות שעה בשבוע, כל שבוע, למשך תקופת זמן משמעותית), הקבוע, עם דמות מיטיבה ומכילה, שלא מוותרת עליך למרות הקשיים. לדעתי טיפול פסיכולוגי הוא הדרך הטובה והאופטימלית להתמודד עם קשיים בזירה הבינאישית. בהמשך, אפשר יהיה לשקול גם השתתפות בסדנה קבוצתית, המכוונת לשיפור מיומנויות בינאישיות. בהצלחה ליאת