שאלה לחברי הפורום וגם לליאת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, האם בשלב כולשהו בתהליך הטיפול, המטפל אמור לתת דיאגנוזה? ואם כן מתי? האם אתם (אלו הנמצאים בטיפול) קיבלתם דיאגנוזה מהמטפל?
ערב טוב, כשאדם פונה לפסיכולוג, הוא מגיע עפ"י רוב עם מוקד מצוקה ברור, או עם תלונות סימפטומטיות אלה ואחרות. ברוב המקרים הוא לא שואל 'מה יש לי?' אלא 'האם אפשר לעזור לי?' או 'הייתי מצפה מהטיפול שיעזור לי ב....'. אבחנה פסיכיאטרית אינה אלא כותרת לקבוצת סימפטומים שכיחה, ויש בה כדי לאפשר תקשורת נוחה וחסכונית בין אנשי מקצוע, בנוגע להבנה תיאורטית, מחקר ומסורות הטיפול בהפרעה. כיום, זכותו של החולה לקבל את מלוא המידע הנוגע למחלתו, תהא זו מחלה גופנית או בעיה פסיכולוגית. חשוב לציין, שלא כל הפונים לטיפול עונים על קריטריונים מלאים ה'מזכים' אותם באבחנה. הרבה בריאות ליאת
היי ליאת, באיזה שלב של הטיפול המטפל מסוגל לתת דיאגנוזה? לאחר כמה זמן. והאם המטפל אומר "מה יש" גם אם לא שואלים? או אין לכך כללים...
הי, העלת חיוך על שפתיי. גם אני כמוך רציתי ועדיין רוצה, אבל היום קצת פחות. אני בטיפול מעל שנתיים ובהתחלה זה די הכעיס אותי, הכל נראה לא ברור ופסיכולוגים לא יגידו את האבחון. אני אישית מה שעשיתי זה הלכתי וקראתי חומר, "חיפשתי " את עצמי שם, וכל פעם הייתי באה אל הפסיכולוגית שלי עם אבחנה חדשה על עצמי , וכך היא "נאלצה" להגיד לי כל פעם "לא, את זה אין לך" או משהו כזה. אבל בתהליך שלי הבנתי משהו אחר, שאם מסמנים משהו, אז הוא שם, למשל אם תגידי לילד שהוא תוקפן, זה נכנס, הילד הופך את זה חלק משלו, כל עוד לא תגידי את זה לילד, אז הוא יחפש את דרכו בתוך שלל ההתנגויות ולא יאמץ לו גישה אחת, או אחרת בהתאם למה ש"אמרו לו", מה שאני מנסה להגיד, שגם בטיפול , זה צריך לבוא ממקום מאמין מצד המטפל, ממקום שלא "מסמן" בכדי שהרצון לשינוי / מכוונות לשינוי תיהיה גדולה מההתחלה (שינוי/ קבלה עצמית). אני מקווה שהבהרתי את עצמי טוב בשעת לילה מאוחרת זו. אני גם אומרת בזהירות , כי אני לא בטוחה, שנראה לי שגם על פי החוק אסור לתת אבחון אלא לצרכים רישמיים, אבל שוב, יכול להיות שאני טועה. הבקשה שלך לדעת "מה יש לך" זו גם יכולה להיות הדרך שלך לא להיות ממש בטוחה בעצמך, חוסר בטחון שמישהו מבחוץ יגדיר דברים, העניין שהמשהו מבחוץ זה הפסיכולוג והוא אדם מאד חשוב בחיים בשלבי הטיפול. לא אוסיף "לקשקש" לילה טוב ניבה
הי,ניב"וש!איך התגעגעתי אליך.את יודעת,פעם מרצה פסיכולוג אחד אמר לי:"כל מה שיש לאחר יש לך..."שאילה באיזו רמה,שילוב היחודי וכו' מהנקודה הזות אני פיתחתי מודעות העצמית ולא תאמיני אני יכולה להזדהות עם כל הפרעת אישיות וסיפור האישי של מישהו ולהשאר "אני".
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
