שאלונת

היי ליאת הרשי לי לציין שעילעלתי לי בתגובותייך והתפעלתו מהשילוב של החום והחכמה שאת מקרינה. אז ככה ,השאלה שלי: אני בחורה בגיל 23. בגדול אחת כזו שאפתנית בכל מה שקשור בלימודים בעבודה. העניין הוא שיש לי מלא אנרגיות. אני כבר עובדת יותר משנה באותו מקום עבודה, לא מעניין שם במיוחד אבל אני מסתדרת טוב מאד עם כולם. אני הולכת כל יום לעבודה ומרגישה מן כזה פספוס...יש כ"כ הרבה דברים שאני יכולה לעשות עכשיו בגילי.. כאילו האנרגיות שלי נרדמות כל ים מחדש. אני משקיעה ומצליחה בעבודה אבל אני מסתכלת על האנשים שעובדים איתי ולא מבינה איך טוב להם עם חיים היבשים האלה (בית עבודה בית עבודה) מאד שסיימתי תיכון רציתי ללמוד בחו"ל (ממליון סיבות ולא בגלל שרע לי כאן). אז אני חושבת המון זמן לעשות את התואר השני שנה הבאה בחו"ל. הבעיה היא שכל יום רצות לי תוכניות חדשות בראש :) אני רוצה ללמוד מלא דברים.. כל פעם אני עוברת מתוכנית לתוכנית וחוזרת לתוכנית הקודמת וחוזר חלילה.. למשל אני מאד רוצה לנסוע לאיטליה ללמוד איטלקית (כמובן הייתי שם לפני שנה ומאד הרעיון הזה לא מרפה ממני) אבל מצד שני לנסוע לקנדה/ארה"ב כדי לסקור ת המקום ולראות אם מתאים לי ללמוד שם לתואר.. הרעיון הוא שאני עובדת בשביל לתכנן (שאלתי אנשים באיטליה על עבודה דירה וכו..) אבל אז אני מתחילה להתלבט למה לא ללכת על התוכנית השניה. תגידי, זה נורמלי? א"א לעשות הכל, חשבתי לי פשוט ללכת שלב אחרי שלב.. מה שמציק לי הוא שאני לא רגועה, שיש לי דחף כל הזמן להספיק, ללמוד.. תודה לך ליאת ד

ד' יקרה, לפעמים, דווקא כאשר עומדות לפנינו הרבה אפשרויות, אנחנו חוטפים סוג של שיתוק, ומתקשים לקבל החלטה. התלבטות היא בהחלט דבר נורמלי ולגיטימי אצל אנשים צעירים ומוכשרים, היכולים להתממש בדרכים שונות. אני מכירה לא מעט אנשים שהאויב הנורא ביותר שלהם הוא השגרה. נראה שגם אצלך, שגרת היומיום יוצרת סוג של שחיקה, ואת מחפשת ריגושים - בשלב זה ברמת התכניות לעתיד. ללא קשר להחלטה שתתקבל בסופו של דבר, עליך לזכור שגם באיטליה או צפון אמריקה, מסתתרת שגרת חיים שיש ללמוד לחיות איתה. לפעמים הפתרונות נמצאים מתחת לאף, דווקא בבית. חשוב לבדוק מה באמת נח מאחורי המשאלה לנדוד לארצות רחוקות. בכל מקרה, אני מקווה שתצליחי לממש את עצמך בכל מקום על פני הגלובוס, ולהגשים חלומות ישנים וחדשים בזה אחר זה. בהצלחה ליאת