יחס אובססיבי לגוף

היי, אני שואלת על פן מסויים של בעייתי. יש לי נטייה לחשיבה אובססיבית, אבל זה לא משבית את הניהול התקין של חיי. (עובדת, לומדת..) לאחרונה אני נשאבת מחדש לתוך תחושות דיכאון, חרדה ואובססיביות (מסיבות שונות). התחושות מאוד מושפעות ממצב אובייקטיבי שקשור לבעיות בגוף. יש לי בקרקפת בעיה די חריפה של קשקשת, שנובעת בעיקר, ככל הנראה, מחפיפה לא נכונה של השיער. הדבר הזה הופך למוקד התעסקות מוגזמת. כלומר, התחלתי להשתמש בשמפו נגד-קשקשים, אבל אני לא מצליחה להגיע לקרקפת, ולנקות אותה. יש לי שיער ארוך, אחרי שהשיער רטוב כמעט בלתי אפשרי להגיע לקרקפת, ואני בד"כ מקציפה את השיער שמעל הקרקפת. ניסיתי לחפוף כהראש מורד מלפנים וזה קצת הקל, אם כי הפך את כל ענין המקלחת למסורבל. למה פעולה פשוטה, לכ"כ הרבה אנשים, מסובכת כ"כ בשבילי? יש לציין שהשיער הולך ונעשה דליל, מלא בקשקשים (ביקרתי כבר אצל רופא עור). והמצב מערער מאוד את בטחוני העצמיויש הרבה מחשבה סביב זה. אני בטיפול פסיכולוגי שנים רבות. (ידידה חושבת שהגיע הזמן לעבור הלאה..). תודה

שלום מירב, בניגוד לידידה שלך, אני דווקא חושבת שמוטב להישאר בטיפול, ולנסות להבין מה תפקידן האמיתי של אותן מחשבות טורדניות ואובססיביות סביב הגוף והשיער. במקביל, אפשר להתייעץ גם עם פסיכיאטר, ולשקול סיוע תרופתי לתקופה מוגבלת. ממש כמו שמשון הגיבור, שראה ברעמת ראשו מקור כוח ועוצמה, נראה שגם אצלך, התפתחה סביב השיער מערכת שלמה של חשיבה והתעסקות, החורגות מהמקובל אצל מרבית האנשים. נהוג לראות באובססיה סוג של מיסוך לבעיות אחרות, עמוקות יותר, אותן חשוב לברר במסגרת הטיפול. בברכה ליאת