למה לעזאזל החיים כאלה קשים?בבקשה כנסו!
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום לכולם! ההודעה ארוכה אך אשמח אם תקראו ותעזרו לי! שמי אמיר,השתחררתי מהצבא לפני קצת יותר משנה,כרגע אני סטודנט להנדסת תוכנה שנה "א"!הסיבה שאני משאיר כאן הודעה היא כי קצת נמאס לי מהחיים שלי,אולי מהדרך בא אני חיי,אולי מהציפיות שלי,אני כבר לא יודע ממה אבל כבר הרבה זמן שלא טוב לי,אני לא מאושר בכלל! אז ככה:בתקופת הילדות שלי היה לי די טוב,הייתי ילד רגיל ומאושר אם כי הייתי חסר בטחון עצמי.תמיד היו לי הרבה חברים ותמיד מקובל!כשהתגייסתי לצבא,היה לי ממש טוב בחיים,הבטחון העצמי שלי היה בשמיים,הייתי ממש מקובל,מלא חברים,הצלחתי שם ממש טוב,הייתי מאושר לגמרי למרות שהשירות היה ממש קשה גם מהבחינה הפיזית וגם הנפשית(ראש צוות בטייסת קרב F16).ואז קרה משהו ממש רע:נפצעתי די קשה,נפלתי מכנף מטוס ונחבלתי בגב,בראש והאף,הייתי מאושפז בבית חולים ועד היום אני סובל מכאבי ראש,אף שבור,וכאבי גב(שברי דחיסה),תבעתי את הצבא(השקעתי המון כסף) והם נתנו לי רק 4% על כל הנזק הזה והם לא מוכנים אפילו לממן לי טיפולים!זרקו אותי לכלבים!כמו כן,בצבא הכרתי מישהי שממש אהבתי ואחרי 9 חודש היא החליטה להיפרד ממני למרות שהיה ממש טוב(אמא שלה כנראה לחצה עליה) וזה משהו שבא לאחר הפציעה שלי,מה גם שזה הרס אותי עוד יותר,תקופה לא קלה הייתה לי אז שבה הייתי שרוי בדכאון,בכיתי המון,והיה לי הכי רע בעולם בנוסף לפציעה קשה!באותו זמן עבדתי אז זה די עזר לי ואיך שהוא התגברתי על הפרידה,לאחר כמה חודשים הכרתי מישהי חדשה ולאחר חודש שהיינו יחד(הייתי נוסע אליה מאשדוד לחיפה) גיליתי שהיא הסתירה ממני בעיה בריאותית שהייתה לה והיא כמעט שהדביקה אותי במה שהיה לה,מה גם שהיא לא התכוונה לספר לי כלל ואני גיליתי זאת במקרה!אז הרגשתי נבגד שהיא הסתירה ממני מידע כזה כשאני כל כך השקעתי,היא סיכנה את הבריאות שלי אחרי שאמרתי לה עד כמה חשוב לי כנות בקשר ולה זה לא הזיז,היא זלזלה במה חשוב לי ולו בכדי לספק צרכים!הרגשתי נבגד,עכשיו הכרתי גם מישהי אבל היא שומרת אותי על אש נמוכה ואני ממש רוצה אותה אבל זה פשוט לא יוצא...היא פשוט משחקת בי,למה לעזאזל עם מי שאתה הכי רוצה זה לא יוצא? מהבית שלי מתחיל להמאס לי,אני תקוע עם ההורים שלי ופשוט נמאס לי מזה,מת לגדול כבר ולחיות לבד,ההורים לפעמים לוחצים,מתווכחים על שטויות,ואין לי כוח כבר להסביר ולהצתדק בפניהים,יש לי את הבעיות שלי ולפעמים הם לא מבינים שאני כבר אדם בוגר שמקבל החלטות לבד,הם חושבים שאני עדיין ילד קטן וכבר אין לי כוח לזה!!!אני צריך שקט! פשוט נמאס לי מהכל,מאנשים,חברים בוגדניי(אחד החברים הכניס לי אגרוף),אהבות(אתה משקיע,נותן את הלב,כנה,ובסוף איך שהוא יורקים לך בפרצוף,אין הערכה,שוכחים אותך בשנייה ושוכחים עד כמה נתת),אני מתמודד עם כאבי גב איומים בגיל צעיר למשך כל חיי מה שישפיע גם על עבודה בעתיד!כרגע אני רואה את עצמי תקוע ביום שישי בבית מלא בבאסה ומסתכל על החיים שלי:חבר שבגד,חברה שעזבה למרות שהיה טוב ואהבנו,חברה שסיכנה את בריאותי,פציעה קשה שמלווה אותי עד היום,הורים שאוכלים את הראש ואין שקט מהם,ובחורה שאני הכי רוצה משחקת בי ושומרת אותי על אז נמוכה!!! וזה פשוט נמאס מהחיים האלה,אין שום סיפוק בהם,מה התכלית לעזאזל?אתה מסיים בעיה ומתחילה אחרת,אנשים כמו זאבים,טורפים ובוגדים בך,בעיות בלי סוף ואתה אף פעם לא מאושר,תמיד משהו מטריד אותך!!!למה זה ככה?מה עושים?איך משנים את זה?אצל כולם זה כזה מסריח?
שלום אמיר, אכן הרבה מאוד נושאים מטרידים אותך ומכאיבים לך; אתה סובל גם מכאבי הגוף, וגם מכאבי הנפש שסבלה פגיעה באמון. אני מקווה שמשתתפים נוספים בפורום יוכלו להגיב להודעתך, ולספר לך איך הם עצמם התמודדו עם תקופות קשות בחייהם. בינתיים אני שולחת לך מילות עידוד, ומקווה שתמצא את הכוח ליצור שינויים הדרגתיים ומעמיקים בתחומים השונים שמעסיקים אותך. בברכה, אורנה ראובן-מגריל
את שמה לב שאת תמיד זורקת למשתתפים האחרים הלא מקצועיים את הכפפה? ומעולם כמעט את לא מתמודדת עם השאלה שמופנת אליך- בצורה מקצועית ועניינית?
שלום אמיר החיים באמת לא קלים, ולפעמים נראה שהכל אבוד ואין טעם לכלום. במצב שאתה נמצא בו כרגע יהיה מאד קשה לשכנע אותך שזה מצב זמני וחולף ושאחרי ירידה באה גם העלייה. אתה מתמודד כרגע עם המון קשיים: פציעה גופנית (ונפשית), אהבה נכזבת, רצון בלתי ממומש לעצמאות והסתגלות למסלול לימודים מפרך (אם אני לא טועה גם תקופת מבחנים?) אך נראה שלפי ה"רזומה" המרשים שלך יש לך כושר התמודדות טוב עם קשיים, אני מאמינה שתעמוד גם בזה ובמבט לאחור זה לא יראה כל כך אפלולי כמו שזה נראה עכשיו. בתקופה קשה זו תעזר באנשים שאוהבים אותך. למרות שאתה מרגיש כל כך לבד ודוחה מעליך את החברים והמשפחה, הם שם בשבילך! וכמובן שאתה תמיד יכול ללכת לטיפול שיחזק אותך, יפיג את הבדידות ויעזור לך להמשיך הלאה. אגב, אני במקומך לא היתי מוסרת כל כך הרבה פרטים מזהים בפורום ציבורי. כמו שהזכרת במכתבך אנשים הם אנשים. אני מאחלת לך שתעבור את המשבר במהרה ושולחת לך הרבה עידוד וכח. רק טוב :)
המצבים שאתה מדבר עליהם - פרידה מחברה בגידה של חבר וכו'. הם דברים שרבים עוברים. יש דברים הרבה הרבה יותר גרועים . צריכים להסתכל על חצי הכוס המלאה - אומנם נפצעת אבל אתה חיי . חברה עזבה אותך אבל יש עוד הרבה אחרות טובות ואיכותיות לא פחות .החברה השניה יכלה להדביק אותך אך למזלך זה לא קרה וגילית זאת בזמן.יש לך מחשבות שליליות וחבל כי יש אנשים במצבים הרבה יותר גרועים ממך. כמו מוות של אדם אהוב. תנסה למצוא את החיובי ויהיה לך הרבה יותר קל
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
