שאלה תמימה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
רק רציתי לדעת אם זה לא פתטי או נואש לאהוב בנאדם אחד ורק בנאדם אחד. שלא שם עלייך כבר למעלה משלוש שנים.
זה בעיקר כואב ומתסכל וגורם לגעגועים עזים. לפעמים זה גם גורם להלקאה עצמית, כזו שגורמת לך לחשוב שזה אולי פתטי או נואש. אני חושבת שהשאלה היא מה עושים עם הרגש הזה שהוא נפלא וגם כל כך קשה (ולפעמים אפילו נוראי). אני גם חושבת שהשאלה היא תלויית קונטקסט ומה זה גורם לך לעשות, להרגיש, להיות. האם זה גורם לך לשקוע רק בתוך הרגש הזה ולבטל כל מה שמסביב? האם זה גורם דווקא למרץ ולהתפתחות? האם זה מאפשר לראות דברים אחרים מסביב? להנות מהם? או שלא? וגם..גם אם אפילו נגיד שזה אכן פתטי או נואש (מה זה בכלל פתטי ומה זה נואש? מי קובע? מהי נואשות?) זה ישנה? זה יבטל את הרגש? הייתי שם, ברגש כזה שלא מרפה, שעם כל המאמצים שעשיתי באופן סביל ופעיל, עם כל הנסיונות שלי להתרחק ולהתקרב לעשות כך או אחרת, כלם לא עזר. והייתי תקועה שם, בלילות ארוכים ללא שינה, בימים ארוכים של עירות, בשיחות אינסופיות על העניין וגם בשתיקות ממושכות. ובסוף זה השתנה ואני צמחתי מתוך זה. מאד מאד כעסתי על עצמי שאני "תקועה", אבל במבט לאחור אני רואה גם את כל הדברים החיוביים שה"תקיעות" הזו אפשרה לי. והיום, שלא כמו בעבר, אני ממש לא חושבת שזו היתה פתטיות. ואני גם יודעת שזה יכול לקרות לי שוב, ואני כבר לא מפחדת. ואותך אני שואלת - רוצה לספר על זה קצת?
היי, אהבתי את מה שכתבת- "ואני גם יודעת שזה יכול לקרות לי שוב. ואני כבר לא מפחדת". חשבתי בתמימות שלי זה לא יקרה- לא שוב, לא בעוצמות האלה, והכאב הנורא. וזה קרה. וכאב , אבל הפעם היו לי את הכלים וההבנה הפנימית שלי את עצמי כדי להתמודד עם זה הרבה יותר טוב וההתמודדות הפעם היתה הרבה יותר קצרה. עכשיו אני כבר לא מפחדת . ולתמימי - אני מבטיחה לך שאם אני הגעתי למקום הזה כל אחד יכול.
לתמימי, וגם ליעל ודנה, לאהבה חוקים משלה, ויש לא מעט אוהבים המעידים על עצמם כעל מי ש'איבדו את ראשם', כאילו היו תחת השפעה של סם משכר או שטיפת מוח. אהבה אכן יכולה להיות נואשת, בעיקר כאשר היא מסבה כל כך הרבה כאב ואכזבה. כמו שנאמר כאן, לפעמים מגיעה ההתפכחות, ועמה גם ההזדמנות לצמוח ולעבור לקשר בריא יותר, הדדי ומתגמל. הבחירה וההתעקשות על אובייקט אדיש או מאמלל קשורה בדר"כ לדינמיקה בינאישית מורכבת, לדימוי עצמי בעייתי או לעמדה קורבנית שאפשר להתמודד איתה במסגרת טיפול דינמי. במקרים אחרים, החיים עושים את שלהם, גם אם זה לוקח זמן. הרבה כוח ליאת