שיחרור מהמחלקה הפסיכיאטרית.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

24/02/2001 | 01:26 | מאת: סיגל

ובכן..... השתחררתי מהמחלקה הפסיכיאטרית בצפת, זהו. לאחר 4 חודשים שלמים... ואני קצת שמחה אבל בעיקר חרדה ומפוחדת... וואו, אני מתה מפחד!!! ואני מרגישה לבד מאי פעם, למרות שיש לי סביבה תומכת ואוהבת מאוד. הצוות שם החליט לשחרר אותי....וזה היה קשה מאוד. אתמול היה לי פשוט יום קשה, להיפרד מכולם, להיפרד מהחברים, הצוות, ומהביטחון שיש במקום שכזה.... קשה, בכיתי המון אתמול... זה לא יאומן אבל אני ממש מרגישה צורך "להתאבל", כואב לי מאוד לעזוב את המקום.. (וזה טפשי - הרי זה מקום נוראי, וקשה מאוד!!) אני מתה מפחדת, אני אדפוק את עצמי עוד פעם??? אסור לי, יודעת שאסור, אבל אז מה אם יודעת? בי שולט בדרך כלל הרגש, לא ההגיון..... ממשיכה לקחת תרופות, 40 מ"ג סרוקסט ביום, ממשיכה טיפול בצפת: פעם בשבוע אלך למטפלת שם, ולקבוצה של התנהגות וחשיבה דיאלקטית. ממשיכה דיאטה לפי תפריט (כמובן שזה לא כולל את בולמוסי האכילה וההקאות שיש לי...) ממשיכה להיאבק בצורך לחתוך אץ עצמי. לסיכום : מ-פ-ח-ד-ת-!!! סיגל.

24/02/2001 | 02:21 | מאת: דניאל

אנחנו איתך סיגל. אוהבים אותך ומחזיקים אצבעות במהלך הדרך. אל תפחדי ותנסי לתת אימון.עדיין יש אנשים טובים.

24/02/2001 | 11:33 | מאת: שירי

סיגל חמודה, תיצמדי לאהבה והתמיכה, את ראויה לה רק תאמיני בעצמך את יכולה! כולנו מאחורייך, מחזקים אותך מרחוק ומקרוב. שירי

24/02/2001 | 16:29 | מאת: ד"ר דרור גרין

סיגל יקרה, אני שמח לשמוע ש'השתחררת' מבית-החולים. את הרי זוכרת, שגם שם לא היה לך קל. תמיד קשה לעשות שינוי, ולעזוב מסגרת 'בטוחה', ולקחת אחריות על חייך. אבל השינוי אינו קיצוני. את אמנם לוקחת כעת אחריות על חייך, אך ממשיכה גם בקשר הטיפולי, שיסייע לך להתגבר על תקופת המעבר. הצורך שלך להתאבל, והפחד מפני הבלתי ידוע, מובנים וטבעיים לגמרי. אבל אני בטוח שאת תצליח להתגבר על התקופה החדשה, לחזק את הכוחות הטמונים בך ולצאת מחוזקת מתמיד. אם תרצי, את תמיד מוזמנת להמשיך ולכתוב אלי בדואר האלקטרוני. שלך, דרור

25/02/2001 | 09:27 | מאת: רחל

לסיגל פחד זה דבר שיכול לשתק אותנו, אבל אם תוכלי לגבור עליו וזה רק ע"י שינוי גישה בכך שכל פעם שתפחדי תראי את זה כאתגר כך תוכלי יותר להתמודד איתו. והחיים שלנו בסך הכל מלאים אתגרים וכל פעם שעוברים אחד בהצלחה כמו שעשית מרגישים נהדר. המון הצלחה בהמשך רחל

25/02/2001 | 13:50 | מאת: לי

סיגל שלום. אני מאוד שמחה בשבילך ותמיד תדעי שיש לך פינה חמה אצלי, אני יודעת ובטוחה שהיה קשה לעזוב את המחלקה אבל תדעי שהחיים בחוץ יפים יותר. אין לי ספק שקיבלת שם טיפול טוב כי אני תושבת הצפון הרחוק וגם קיבלתי טיפול שם בצפת במשך שנתיים. אשמח לעזור כמה שאוכל. בהצלחה.............

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית