שאלת מיליון הדולר:מה זאת אהבה

אני בשנות העשרים המאוחרות לחיי לאחר תקיפות מיניות רבות מהילדות ולאחר מאות קשרים עם גברים...ובעלת נטייה לדכאונות מגיל ההתבגרות. עד ל2 הקשרים האחרונים והמשמעותיים בחיי יחסתי מערכת יחסים תקינה לתשוקה וערגה ולחיבוב אישיותו של בן הזוג וחיבור מנטלי וקוגנטיבי. מין ורגש של אהבה הם שני קויים מקבילים שלעולם לא היו נפגשים- בקשריי. אך הקשרים האחרונים והאחרון במיוחד בלבלו לי את כל היוצרות. אני קשורה בנפש לבן-הזוג שלי, תלויה בו ומקנאה לו. והמין הוא ערך מוסף, מאד אטרקטיבי אומנם, אך אינו עומד בפני עצמו. כסובלת מבורדורליין הקשר שלי או טוטאלי או רגרסיבי טוטאלי. אני כל שני וחמישי יוזמת פרידות וחוזרת אליו ושוב ושוב- מעגל קסמים קבוע. אני בדיכאון אבסולוטי או באושר עילאי אך קצר מועד יחסית לפרקי הזמן של הדכאונות. כל אלמנט טריביאלי מפיל אותי לקרשים. מעורר בי פלאשבקים וטריגרים ומכניס אותי לעמדת מגננה. מעבר לכך שאני זקוקה להמשך טיפול(תרופתי ושיחתי כאחד-שאני בתחילתו) וזה ברור לי כשמש בצהריים. רציתי לדעת אחת ולתמיד: *מה זאת בכלל- אהבה? מושג סמנטי?תחושתי?איך מכמתים אהבה?מה הברומטור שלה? *האומנם מין ורגש שזורים זה בזה?הרי אקט של חדירה הוא מעשה בהמי וזנותי איך ניתן לרומם אותו לאיחוד אלוהי של אהבה? *האם לקנאות בטירוף לבן הזוג זה סיבה מספקת להשארות עמו? *האם עליות ומורדות בזוגיות אמורות להתרחש בתדירות כה תכופה אצל זוגות אוהבים? איך ממזערים אותם ואת נזקיהם? *האם נכונה המימרה כי :"על כל פשעים תכסה אהבה"? ועלי לסלוח ולשכוח ולא לשמור טינה בכל מצב?

שלום לך אוהבת, הסיפור האישי שלך נשמע מורכב וכואב. חווית הפיצול עליה את מדברת (או סקס, או אהבת נפש) מוכרת מאד, ואופיינית לאנשים עם הפרעה גבולית. מאחר ואת בטיפול, אני בוחרת שלא להיכנס לייעוץ אישי, ולהתמקד דווקא בחלק האחרון של דברייך, ובשאלותייך המנוסחות בנחישות ורגישות... הדברים שאת מנסה לברר 'אחת ולתמיד' מעסיקים את גדולי ההוגים בתולדות האנושות כבר אלפי שנים. החלטתי להיות נחמדה, ובדקתי קצת בספרים בשבילך (מה לא עושים כדי לפתור דברים אחת ולתמיד...) אז חוקרת בשם וולסטר הגדירה שלושה תנאים הכרחיים לאהבה רומנטית: 1. קיומה של תרבות המאמינה ומחנכת לאהבה. 2. הימצאות אובייקט מתאים לאהבה (שהוא גם מושך מבחינה מינית) 3. עוררות רגשית המתפרשת כאהבה ("היא מעוררת בי דפיקות לב, אז אני כנראה מאוהב") תודו שזה נשמע קצת מאכזב. טכני, לא? עקרונית, מרביתנו נוהגים להאמין כי אהבת אמת היא אהבה המשלבת משיכה מינית עם קרבה, רוך ואינטימיות. כנראה שכשזה בא - אנחנו יודעים ! לשאלה שלך לגבי הקנאה המטורפת, עונה סעיף 3 של וולסטר: כאשר אנחנו כועסים מאד על בן הזוג שלנו, או מרגישים פוחדים, פגועים, מקנאים - רגשות אלה (המביאים איתם גם עוררות פיזיולוגית) מתפרשים לעיתים כאהבה, וכגודל העוררות, כך נפרש גם את גודל האהבה. הסוד, מסתבר, טמון בפרשנות שאנו נותנים לעוררות הזו. האם זו סיבה מספקת להישאר? תלוי מה את מבקשת לעצמך מהקשר הזה, ואיך את מפרשת את תחושות הקנאה שלך. האם זו באמת אהבה? עליות ומורדות הם חלק מיחסים בינאישיים בכלל, רק שאצל חלק הם מתפרשים כמו א.ק.ג תקין, ואצל חלק כמו רכבת הרים מטורפת. הכל בעיני המתבונן. לפעמים מעצם ההכרה במחזוריות הזו, קל יותר לקבל אותה. על השאלה האחרונה שלך אפשר להתווכח. זה כנראה - שוב - עניין אישי. אשמח מאד לשמוע מחשבות נוספות ממשתתפי הפורום. לילה טוב ליאת

ככל הידוע לי ולטובי המומחים להפרעות נפש: בעלי הפרעת אישיות גבולית אינם סובלים מפיצול אישיות באופן חד משמעי! ואני רחוקה מלסבול מפיצול אישיות! כך שהערתך לעניין הפיצול בין סקס לאהבה-האופיני כביכול לבעלי ההפרעה, אינה נהירה לי כלל ועיקר. ואשמח להבהרה. תודה לך ליאת על נדיבותך, עמקותך וחתרנותך לחקר האמת. אך נותרתי מבולבלת יותר משהחכמתי. לגבי הגדרות תנאי-היסוד(או הסטטוס קוו) ל'אהבה': 1. אינני מאמינה גדולה ודגולה באהבה וחונכתי בתרבות שאחד מאבני היסוד שלה הוא לא להאמין ל/בגברים. אך אני חווה אהבה. האומנם הלב בוגד ומתעתע בנו?! הניתן ללכת נגד הלב?! 2.אוביקטים מצודדים, תרבותיים והומניים ישנם לרוב בסביבת כל יצור אנושי. האומנם הימצאותם אמורה לשנות את המושג הסמנטי של האהבה?ו/או את מושא האהבה? 3.עוררות רגשית באהבה הנו נתון שאין עליו עוררין!ואני מניחה שיש עליו קונצנזוס מלא! לגבי הקנאה לבן הזוג: האם אי היכולת לחיות בלעדיו הנה עילה מספקת להשארות עמו? הרי הטופ האולטימטיבי הנו לחפוץ להיות בקרבתו ולשחור טובתו ולא ליצור יחסים סימביוטים בעלי תלות אובססיבית שיקשור אותי אליו מחשש שמא יצא לרעות בשדות זרים או יחדל מלאהב אותי?? לגבי העליות והמורדות (החדות)בזוגיות: כסובלת מבורדורליין אני חוששת שאצלי אין מדובר בא.ק.ג תקין כי אם ברכבת הרים מטורפת ומסוכנת שסופה מי ישורנה!? לילה טוב.