דרושה עזרה...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/01/2006 | 18:23 | מאת: אורי

שלום לכולם. יש לי מספר בעיות. אינני יודע מה אני צריך בדיוק, פסיכולוג או טיפול אחר ועל כך אשמח אם מישהו יוכל להמליץ לי מה הדבר הטוב בשבילי. אספר קצת על עצמי ועל בעייותיי: אני בן 28, עובד בעבודה שאינני ממש אוהב (כמו כולנו כנראה), אבל יש לי המון פוטנציאל. גם אומנותי (אני חובב צילום וגם מוסיקאי) וגם שכלי. בילדותי הוגדרתי כמחונן ונראה לי בכלל שהבעיה החלה כאן. תמיד ציפו ממני ליותר, תמיד הייתי זה שבבית אמור להביא את הגאווה כביכול. הכיתות הראשונות באו לי בקלות יתרה, עד שהתחלתי להיות עצלן. העצלנות שלי זו בעיה - אני בחור חכם בעל קליטה מהירה אבל כנראה שמאחר והכל בא לי בקלות בצעירותי הדבר השלילי הזה שנקרא עצלנות דבק בי בחוזקה. כרגע אני סטודנט באוניברסיטה הפתוחה, אבל שוב עצלנותי מעיקה עליי. אני תמיד לומד בדקה ה-90 ובלחץ רב ומוציא את הציונים שבין 70 ל-80. בעיות נוספות שיש לי הן בעיות זוגיות אך כתוצאה מחוסר וודאות וחוסר החלטיות מצדי בלבד. בעיה נוספת שלי היא חוסר החלטיות. כל דבר שאני מחליט לעשות נגרר אצלי תקופות ארוכות. אני מציב לעצמי מטרות אך לא עושה דבר בכדי לממש אותן ולהגיע אליהן. כאמור אוכל לספר ולכתוב כאן דברים נוספים רבים אך הרעיון הכללי מובן כאן אני משער. למשעה מה אני צריך? פסיכולוג טוב? אולי טיפול אחר??? אודה באם מישהו יוכל לייעץ/לעזור/להציע וכו'. באם יש בזה יתרון כלשהו הנני חבר קופ"ח הכללית (בימינו זה יכול להיות גם חסרון...:-). גר באיזור ת"א. תודה לכל מי שקרא ותודה מראש למי שיעזור.

לקריאה נוספת והעמקה
10/01/2006 | 19:35 | מאת: נועה

שלום אורי, בהחלט הזדהיתי עם דבריך. אמנם לא הוגדרתי כמחוננת אף פעם.... אבל הזדהיתי עם הקושי שלך לבצע דברים ולהחליט. הייתי בעבר ב-2 טיפולים פסיכולוגיים שאני משערת שעזרו לי מאד (תמיד קשה להגיד אם השיפור הוא בגלל הזמן שעבר ותהליכי התבגרות טבעיים שמתרחשים איתו, או בעקבות העזרה הטיפולית.. הרי אי אפשר אף פעם לדעת בוודאות מה עזר..), אבל עם זאת, למרות שהייתי מתוסכלת מאד בעבר מהטיפול והאם הוא בכלל עוזר, בכל זאת היום אני במקום אחר לגמרי מהמקום בו הגעתי.לטובה, כמובן. דברים טובים התחילו להתרחש בחיי, ובהחלט השתניתי לטובה. בתקופה זו אני שוב בטיפול (אצל מטפלת חדשה), כיוון שיש עדיין מה שמציק לי, והאמנתי שאני יכולה להיעזר בטיפול חדש. אז אמנם עוד לא פתרתי את כל הבעיות, ואני משערת שאולי הבעיות רק משנות צורה עם הזמן (ובעזרת הטיפול), בתקופות שונות, אבל זה גם לחיוב, כי גיליתי שהבעיות מצטמצמות לאט לאט, ואם בעבר היה קשה לי בכלל להגדיר מה הבעיה שלי, והיא היתה שרועה על מגוון תחומים בחיי, היום אני כבר יותר בכיוון... אז באופן כללי, אני ממליצה על טיפול פסיכולוגי. אני חושבת שזה יהיה טוב בשבילך דווקא משום שאתה לא רגיל להתאמץ (מה שאני מזדהה איתו), כיוון שבטיפול כמעט הכל הוא עליך, ותצטרך להתאמץ לא מעט בכלל. אז בהצלחה, נועה

11/01/2006 | 00:21 | מאת: ליאת מנדלבאום

אורי יקר, כאדם עם פוטנציאלים מבטיחים, נוצרה סביבך 'ארטילריה' כבדה של ציפיות, שיצרו אצלך - לצד תחושה של מחוייבות גדולה - גם הרבה חרדה ותסכול, המשתקים אותך, ומפריעים לתפקוד כמעט בכל תחומי חייך. מה שאתה מכנה 'עצלנות', אינו אלא ניסיון להכשלה עצמית, כדרך להימנע מתחושת כישלון, אכזבה ואי-עמידה בציפיות. יש כיום היצע רחב למדי של דרכים לקבל עזרה בהתמודדות עם סוג הבעיות שאתה פורש בפנינו. כמי שמשיבה לאנשים בפורום הפסיכולוגיה הקלינית, אך טבעי שאראה בה את הפתרון המועדף עבורך. כחבר קופ"ח הכללית, תוכל לבקש את רשימת המטפלים שלהם, ולהתייעץ עם אנשים בסביבתך על המומלצים שבהם. ברצוני להזכיר לך, שבמסגרת אוניברסיטת ת"א ניתנים טיפולים לסטודנטים במחיר מוזל. במסגרת טיפול פסיכולוגי באוריינטציה דינמית, תוכל לחקור לעומק את המקורות האפשריים לקשיים שלך, ולסגל דרכים מסתגלות יותר להתמודדות עם מטלות אקטואליות בתחום האקדמי והבינאישי. נשמח מאד לשמוע על התקדמות. לילה טוב ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית