חיפוש מקורות כוח פנימיים

אני בטיפול כבר 6 שנים ומתחילה לחשוב על סיום שלו וגם התחלתי לדבר על כך עם הפסיכולוגית שלי. הבעיה היא שאני מרגישה תקועה, חסרת אנרגיה ועם עומס רגשי בסיסי שאני לוקחת לכל מקום ושמפריע לי בעבודה ובריכוז. מצד אחד אני מרגישה מיצוי ועייפות מהטיפול אבל במקביל מרגישה שאני סוחבת עלי המון משקל וזה מאוד מתיש אותי. אני מרגישה שהייתי רוצה להסיר משהו מעלי ולהיות חופשיה, ולא יודעת איך. אני מדברת על זה הרבה עם הפסיכולוגית שלי ולא מצליחה להיעזר. אני מנסה למצוא בתוכי כוח להתמודד עם אתגרי החיים שלי, ומאוד מתקשה למצוא אותו. אשמח לשמוע מה דעתכם.

תמר יקרה, לעיתים קרובות, דווקא לקראת סיום טיפול ארוך ומשמעותי, מורגשת מעין רגרסיה או הצפה זמנית של חרדה מפני הבאות. גם 'בוגרי טיפול' מצטיינים עדיין ניצבים - כמו שאמרת - בפני אתגרי חיים מתחדשים, המצריכים כוחות התמודדות ומשאבים נפשיים. אנשים צעירים מדווחים על תחושות דומות כאשר הם עומדים, למשל, לפני עזיבת בית ההורים. עזיבת הטיפול כשלעצמה יכולה להיחוות כגורם לחץ, ויתכן שכאשר תעמדי בזכות עצמך, פתאום יימצאו הכוחות והאנרגיות למשימות החיים. העובדה שהצלחת להפיק תועלת ולהתמיד בקשר טיפולי לאורך זמן, יכולה לנבא הצלחה דומה בעתיד, במידה ותרגישי צורך. קחי את זה איתך (לידיעה), ונסי לקבל בברכה את העצמאות החדשה. אני מאמינה שעד מהרה תצליחי אפילו להנות מחוויה חדשה זו שכה חסרה לך. נשמח ללוות אותך מכאן, ולשמש אוזן קשבת בהצלחה רבה ליאת