בעיות חברתיות ואישיות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

06/01/2006 | 23:09 | מאת: אלמוני

שלום,אני בן 21,חייל. רציתי לספר על מספר בעיות שמפריעות לי ואני רוצה לפתור אותן. למעשה לאורך כל השנים האחרונות אני זוכר את עצמי בתור ילד שקט ומופנם. אף פעם לא היו לי המון חברים אך מצד שני גם לא הייתי מנותק לגמרי מהסביבה. באופן כללי אני לא מדבר הרבה, במיוחד לא על עצמי.אין לי בעיה של דיסקרטיות או משהו כזה,ז"א אני כן מוכן לחשוף את עצמי אך לא ביוזמתי אלא רק כאשר שואלים אותי. אני תמיד נורא שקול ושכלתני, אני מחפש היגיון בכל נושא, ואני חושב ומנתח כל עניין לפני שאני ניגש אליו. הבעיה שלי היא שאני חושב שהגישה הזאתי שאימצתי לעצמי פוגעת בי,אני הפכתי להיות בן אדם קר יחסית ולא מספיק חברותי.אני מבלה יותר מדי זמן עם עצמי וגם כשאני עם אנשים אחרים אני לא תמיד נוהג לשתף אותם בכל מה שעובר עלי. אני לא בן אדם דכאוני ושלילי (לפחות לא במודע),אני לרוב אופטימי וכשאני בסביבת אנשים אני בד"כ דיי נחמד ורגיש,אך הבעיה היא שאני דיי אדיש,אני כמעט ולא מתלהב מכלום,ואני ממעט ליזום. כמו כן אני סובל מבעיות שינה,אני ישן הרבה שעות (כ12 שעות כל לילה),וכך יוצא שכאשר אני לא בצבא, אני קם רק אחרי הצהריים והולך לישון לפנות בוקר. אני חושש שאולי זה גם משפיע עליי במהלך היום בכך שזה גורם לי לעייפות וחוסר עירנות, או שאולי זה דווקא הפוך,אולי המצב הנפשי שלי גורם לי לישון הרבה? אני חושב שאני מפסיד את שלב הנעורים בחיים שלי.אני יותר מדי אדיש,יותר מדי מנסה לנתח כל דבר לפני שאני עושה אותו,אני יותר מדי רציונאלי ופחות מדי הולך עם הרגש שלי ועם האינטואיציות שלי. לפני כמה חודשים הייתי במערכת יחסים שנמשכה כחודשיים וחצי,חברה שלי הייתה קצת דומה לי בתכנות האלו.היא גם הייתה שקטה ומופנמת יחסית ולכן היה קשה לנו להיפתח אחד לשניה.אני לא יודע להסביר את זה,כמו שאמרתי אין לי בעיה של דיסקרטיות או משהו כזה,אני כן מוכן לשתף אנשים קרובים אלי בכל מה שקשור אלי אך משום מה קשה לי ליצור שיחות,קשה לי להתנהג בטבעיות ולזרום,אני יותר מדי פעמים חושב מה להגיד ואיך לומר,מתי להתקשר ולאן כדאי לצאת.אני לא מספיק החלטי ויצירתי. אני מוצא את עצמי ברוב השיחות שלי עם אנשים שקרובים אלי מדבר איתם עליהם. אני מרגיש שאני לא מספיק עירני ומפוקס,אני יותר מדי אדיש,אני קצת איבדתי טעם והתלהבות לחיים.לא שחלילה אני רוצה לוותר על החיים אך אני גם לא מספיק נהנה מהם. כמו שאפשר בטח לשים לב,אני כן מודע לבעיות שלי ואני אפילו מנסה לנתח אותם כהרגלי, אבל אני לא יודע איך לפתור אותן. אני אשמח לקבל ייעוץ.אני רוצה לדעת איך אני יכול להיות בן אדם פתוח יותר,חברתי יותר,כזה שהולך יותר עם הרגש שלו ולא מתעמק יותר מדי בכל נושא ומנסה לנתח אותו. אני רוצה להיות פחות שקט,פחות אדיש,עירני יותר,פעיל יותר... בתודה מראש, אלמוני.

לקריאה נוספת והעמקה
07/01/2006 | 18:23 | מאת: גדעון שובל

לאלמוני שלום רב, אתה אכן מנתח את עצמך ומתאר שני סוגים של בעיות. סוג אחד ששיך לתחום האישיותי: אתה מופנם, סגור, אדיש , שקט והיית רוצה לשנות את זה. השינוי יכול להיות בעזרת תהליך של פסיכותרפיה, שבעזרתו תוכל להבין טוב יותר את עצמך ולבחון מה גורם לך לאדישות ולסגירות. הסוג השני של בעיות הינן בעיות שינה. אתה לא מרחיב על זה אך יתכן שישנה גם כאן בעיה שדורשת התייחסות. היות ואתה חייל הייתי ממליץ לך לפנות לקב"ן או למרפאת בריאות הנפש באזור בו אתה משרת. לספר לאיש המקצוע את בעיותיך, כולל את בעיות השינה ולתייעץ איתו הן לגבי אפשרות של פסיכותרפיה, והן לגבי הצורך בהמשך בדיקות לגבי בעיות השינה (אבחון של הבעיות, אולי יש צורך בבדיקה במעבדת שינה וכד'). בהצלחה, גדעון

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית