עזרה בבקשה..

שלום אני בת 24,אנחנו חמישה אחים להורים גרושים כבר 3 שנים,מה שאני רוצה להגיד שלא חוויתי מערכת יחסים בכלל,ואם היה אז ממש לתקופה קצרה,בקיצור אני מרגישה בדידות נוראה שלא יכולה עוד לסבול אותה,אני זקוקה להרבה אהבה ,חום,שלא קיבלתי מהבית האווירה היתה נטולה רגשות,ותמיד אמא רצתה שנהיה מושלמים,וציפתה יותר מדי מהילדים וכך אכן היה,אני לא יודעת אבל אני כן מתעסקת בספורט ושם זה המקום הכי טוב בשבילי,אבל תמיד מרגישה חוסר במשהו ,אני אבודה עם עצמי, ההרגשה שאתה לבד עושה לי רע,במקרה שגם אין חברות אבל זה גם אני חושבת לא ממש יעזור, ולמרות שאני באה ממגזר שמרני,אני מאד רוצה לעבור לגור לבד,ופה אני אפסיד את היחסים עם הבית,לא יודעת עד כמה (כי זה לא מקובל על החברה שלנו) ויש לי מזה חרדה להיות עוד לבד,אבל מצד שני אני יודעת שאני אתפתח ואשתנה בצורה מסויימת, מה יעשה לי טוב,ויתן לי כבר הכוח להמשיך הלאה,? (אני גם לא מצליחה למצוא לעצמי כיוון לימודים או תחום עבודה קבוע שזה מאד מפריע לי,וכל הזמן מתעסקת במחשבה אם למשל אין מה לעשות במשך היום,מפחדת מחוסר מעשה)

שלום דינה, את שואלת את עצמך שאלות מורכבות וחשובות, שעוסקות בתחושת בדידות, ברצון למגע אנושי חם ומתאים, בשאיפה להתפתח ולמצוא את דרכך. לעיתים קרובות לוקח לנו שנים לחפש את התשובות, ואני יודעת שזה קשה לשאת את אי הידיעה. כתבת שאת מתעסקת בספורט, ושזה מקום טוב בשבילך. נראה לי נכון לחפש עוד תחומים וקשרים בהם את מצליחה לקבל את התחושה הטובה הזאת. נסי להוסיף עוד פעילות ועוד קשר חברי, ובהדרגה להקיף את עצמך בסביבה אוהדת ותומכת. כדאי שתדעי שתחושות כמו אלה שתיארת הן נושא מתאים מאוד לטיפול פסיכולוגי, ואולי תרצי להתנסות גם בזה. המון הצלחה, אורנה ראובן-מגריל