התמודדות

שלום, שמי אלה ואני בת 28, יש לי הפרעת אכילה - אנורקסיה כ - 15 שנים לוחצים עליי להתשפז ( בייחוד הרופאה שלי ) ואני לא מסוגלת לראות את עצמי באשפוז על רקע של הפרעות אכילה. לאחרונה אני מרגישה שאין לי כוחות לקום וזה לא משנה עם זה מהכיסא או מהמיטה, אין לי כוח לעלות ולרדת במדרגות אבל בכל זאת אני מתאמצת למרות שזה מאוד קשה.. האים יש דרך אחרת פרט לאישפוז??? הפסיכולוגית האחרונה שהייתי אצלה לא מוכנה לטפל בי בטענה שאני לא מתאימה לטיפול אמבולטורי וכי המצב שלי מצריך אשפוז דחוף.. אני לא יודעת מה לעשות.. אלה..

אלה,יקרה,הסיפור שלך נגע ללבי.קראתי אותו בכאב.ניכנסתי כדי לכתוב לאורנה והרגשתי שאני חייבת להגיב על הסיפור שלך.למרות לכל הכאב שבדבריך אני מרגישה שיש לך תיקווה כי את קוראת למה שקורה איתך התמודדות.תזכרי את זה.היה לך כנראה קשה לכתוב ששלחת הודעה ריקה אבל כתבת בסוף,תמשיכי כך.קשה לך לחשוב על אישפז על רקע של הפרעת אכילה.אני מתארת לעצמי כמה זה לא נעים לקבל טיפול נגד רצונך.תשמרי על עצמך...בבקשה...אולי אם אין דרך אחרת אפשר לקחת חברה שתהיה איתך או מישהו אחר קרוב,אם אין לך אפשר להתקשר לעזר מציון ולברר במה הם יוכלו לעזור לך.

אלה יקרה, אני יודעת שהמחשבה על אשפוז היא קשה ומרתיעה, אבל לפעמים זהו חלק חשוב מההבנה שהגיעו מים עד נפש ושצריך לעשות מעשה. את חולה כבר מספר רב של שנים (יותר ממחצית חייך!), ואולי זה באמת הזמן להיאחז ברצון להחלים בכל הכוח. ברמה הפרקטית, אפשר לבחון (בנוסף לבתי-חולים שונים) מרכזים פרטיים שנותנים טיפול כולל לבעיות של הפרעות אכילה. אבל בכל מקום שתבחרי - את תהיי זו שתצטרך להילחם... המון הצלחה, אורנה ראובן-מגריל