אי שקט נפשי בידיעה שאני לא אשן בבית.

שלו לך, אני נמצא כרגע בצבא, קיים אצלי חוסר שקט נפשי כאשר אני עומד להשאר לילה בבסיס (שבת או סתם יום חול), בנוסף אני מרגיש מדוכא וחסר כל מוטיבציה כאשר אני מודע לעובדה שאני אשן בבסיס או עליי לעשות מטלה מייגעת מאוד. יש איזה פיתרון לבעיות האלו?, משהו שיערר אצלי את המוטיבציה וימנע ממני חרדות בעקבות הדברים הללו?. במידה וזה משנה, אני בן יחיד להורי ומאוד קשור אליהם. תודה לך.

אלדד יקר, קצת קשה לי להחליט האם מדובר בבעיה פסיכולוגית המצדיקה התערבות מקצועית, או שמא מדובר ב??ש?ב?יז?ות הרגילה של חייל מסכן שנשאר שבת או קיבל מטלה מחורבנת. אם אתה מרגיש שהתגובה שלך חריפה ומוגזמת בהשוואה לזו של חבריך ליחידה, מומלץ לפנות לקב"ן היחידתי, שיוכל להעריך האם מדובר בחרדה ממשית או דיכאון, ולהמליץ על הקלות בתנאי השרות או טיפול מתאים. אם מדובר בשביזות המקובלת, לא נותר לי אלא לחזק אותך, ולהבטיח שבסוף זה נגמר. כולנו קיללנו, בכינו וקיטרנו, נעקצנו, קפאנו, השתעממנו למוות, קרצפנו סירי ענק וסיידנו עצים, היזענו במסעות ניווטים ו(לא) מצאנו את הנ.צ, התגעגענו לאמא, לאבא, לחבר או לחברה, מילאנו טבלאות ייאוש, חטפנו סקאביאס, כינים, שלשולים ומחלת נשיקה אבל בכל זאת - נשארנו בחיים. אלה החומרים מהם עשויות חוויות של ממש. תתפלא, אבל יש מי שמוכנים למסור נפשם בשביל לחזור לשבת בצל האקליפטוסים של איזה בה"ד. נסה למצות את המיטב, להתקדם בסולם הדרגות, ולקבל את הרוב בחיוך. כל הכבוד לצה"ל אנחנו.

תודה לך על התגובה, לא, לא מדובר בשביזות כמו של חבריי אלה משהו חזק יותר אשר פוגע בתיפוקד שלי (לפחות כך אני מרגיש). תודה על תגובתך המחזקת, באמת הכנסת בי טיפה של צחוק ורצון להמשיך למרות כל הקושי. תודה רבה לך.