רוצה למות..... עזרה דחוף!

575 שלום רב, כתבתי לך בעבר לגבי הבעיה שלי יותר נכון הבעיות שלי, והמצב הנפשי שבו אני נמצאת כבר תקופה ממושכת. אזכיר לך בכמה משפטים במה מדובר:(ההודעה שלי מופיע בעמוד 575 תחת השם "רינה"): בעלי נעצר ע"י משטרה בעקבות עברות כלכליות, באותו זמן היתי בחודש 9 להריוני. ילדתי את בני לבד בזמן שבעלי שוהה במעצר, אני מגדלת אותו לבד והוא כבר בן חודשיים וחצי. העניין הוא שלתקופה מסוימת נרגעתי והשלמתי עם המצב (בעקבות מה שאמרת לי זה מאוד עזר לי) שזה עניין זמני ואני צריכה להמתין בסבלנות. היתה תקופה של "רוגע" עם אפשר לקרוא לזה ככה, והיום היתי בבית משפט והכל חזר לי! מצאתי את עצמי במצב של דיכאון, בכי ללא הפסקה, התקפי זעם, והמפחיד מהכל הוא ההרגשה שלי שהגעתי לסוף הדרך ולא בא לי לחיות! פשוט רוצה למות! לא מסוגלת לטפל בבני ואין טעם לחיי. בבקשה תעזרי לי להתגבר על הרגשות הללו אני מרגישה שהחיים שלי נגמרו, לקחו לי את כל מה שהיה לי נשארתי לבד ומרגישה רע בלשון המעטה! בבקשה תעזרי לי ... אני זקוקה לעידוד לתמיכה אחרת אני הולכת לעיבוד! (לעזרה מקצועית בתשלום אין לי אמצעים) . צפויום עוד המון משפטים הם רק החלו, ואני מרגישה שבסוף כל התהליך במקרה הטוב אני אגיע לבית חולים פסיכיאטרי! אנא ממך תעזור לי... מודה לך מראש "רינה"

סליחה שאני מתערב אבל גם אני קראתי את פנייתך הראשונה ומאוד נגעה לליבי. לחיות ללא בעל וללדת לבד זה אכן קשה מנשוא ותחושת הבדידות וההתמודדות לבד היא קשה. אך מכאן ועד החלטה שנמאס לך מהכל ואת רוצה למות, המרחק רב מאוד. את אכן זקוקה לעזרה מקצועית בפגישה פנים אל פנים. תמיכה ועידוד דרך האינטרנט, התועלת בהם היא קטנה ומוגבלת. את יכולה לפנות לתחנה לבריאות הנפש באזור מגורייך ולבקש טיפול. לא מתקבלים מיד כי יש תור ממתינים. את יכולה גם לבקש הפניה לפסיכולוג דרך קופת חולים וזה בתשלום מסובסד. הטיפול בבריאות הנפש הוא בחינם או בתשלום סימלי. תחשבי על עצמך, בחורה צעירה עם תינוק שזה עתה נולד, יש לך בשביל מי ובשביל מה לחיות!!!! האם את עובדת? האם יש לך תמיכה ממשפחתך הקרובה? פני לעזרה מקצועית שיכולה לעזור לך להתמודד עם המצב ולחיות את חייך. שיהיה לך כל טוב.

רינה יקרה, אני זוכרת אותך היטב, ואפילו חושבת עליך לפעמים גם אם אינך כותבת דבר. אין לי ספק שעוברים עליך ימים קשים מאד. זאת התמודדות מורכבת, שאכן יכולה לגזול הרבה כוחות גוף ונפש. ללא ספק, הדבר הנכון לעשות כרגע הוא לגייס את מירב העזרה שאת יכולה. הורים, חברים, אחים ואחיות, כל מי שאפשר. אם את מרגישה שאת מתקשה לטפל בתינוק שלך, אל תישארי לבד. יש מצבים בהם נוכחות של אדם קרוב מהווה נחמה וקרש הצלה ממש. העובדה שעומדים לפניכם עוד משפטים מטילה עליך כרגע צל כבד, ולכן, ממש כמו סקארלט אוהרה בסרט חלף עם הרוח, אפשר להגיד "אחשוב על זה מחר, מחר יום חדש". נסי לא לראות את הצרות כשק אחד כבד ובלתי אפשרי, אלא לחלק אותן לרמת היומיום. כל יום שעובר הוא ניצחון קטן. הרצון למות, מובן ככל שיהיה, הוא פריווילגיה שאינך יכולה להרשות לעצמך. יש המון אנשים שזקוקים לך. אם את מרגישה שאינך יכולה בשום אופן להתמודד בכוחות עצמך, פני לקבלת סיוע מקצועי. את מוזמנת לפנות אלי דרך המייל האישי. לילה טוב וחיבוק ליאת

היי רינה, טוב לשמוע ממך שוב, רק חבל שזה בנסיבות כאלה.. אני קוראת רק בדיעבד את השרשור וטוב לשמוע שהתחזקת, כנראה שבתקופה הזאת צפוי שיהיו נקודות של נפילה ולאחר מכן התחזקות. אם את זוכרת סיפרתי לך אז על המקרה של אחי. אני אספר לך שההורים שלי במצב נפשי מאוד קשה וכנראה שכל עוד הוא "בפנים" הם יזדהו עם התחושות שלו ויהיו שקועים בצער ורחמים עצמיים. ידיי כבולות. זה מצער ומדאיג אותי..אבל על אף שהגישה הזאת מובנת לי, כדאי להתחזק ולא לתת לקושי ולמשבר לשבור אותנו. צריך למזער נזקים ובאורך רוח וסבלנות לשאוף ולראות את הסוף. להבין שהחיים יחזרו לתקינותם אחרי שהכל יסתיים, בינתיים צריך להיות מעשיים ולעשות כל מה שאפשר, יחד עם העצב, בלי לשקוע ולתת לזה להרוס את החיים. מערכות המשפט והכלא מאוד נוקשות, כמו שכתבתי לך אז רמת בתי הכליאה בארץ מהנמוכים שיש. אגב, בגלל המצב הירוד והצפיפות הנוראית בבתי הכלא, יש היום הצעת חוק (בשלבים מתקדמים) להכפיל את השחרור המינהלי. (בנוסף ל-1/3, ישנה תקופת קיצור מינהלית בהתאם לתקופה שנקצבה). יש תקווה..מצאי את נקודות האור ותאחזי בהן. מקווה שמצאתם עו"ד טוב שיטפל היטב במישור המישפטי וגם הסנגוריה הציבורית מטפלת לא רע. אנונימית