שאלה לגדעון בעיקר...

אני בשנות עשרים מוקדמות שלי ויש לי מלא בעיות בחיים שכבר אין לי מושג איפה להתחיל דבר ראשון אין לי בכלל חברות בכלל עד גיל 14 היו לי כ3 חברות שכולן התרופפו לאט אחת נהרגה לפני כ3 שנים אחת התחתנה וגם מעולם לא הסתדרתי איתה במיוחד יש לה אופי מאוד ילדותי היא עצבנית ואגואיסטית בצורה קיצונית יש לציין שהיא הייתה צועקת על אחיותיה הרבה גם כך שהבעיה שלי איתה לא תלויה בי . בעיה שני עם ההורים שאבא שלי מעולם לא תיפקד בתור אבא ואימא שלי הייתה עצבנית מאוד עד שהייתי בת 15 ואז לקתה במחלת נפש שהיום החלימה ממנה אך נשארה אדישה מאוד מעולם לא הייתה בעלת חוש הומור אופטימית היא מאוד חשדנית היסטרית וכל דבר מכניס אותה לחרדה קשה...למשל היום כשמדברים איתה היא בקושי עונה יש לה הרבה תלונות עליי על זה שאני עצבנית עלל כך שאין לי חברות על כך שנכשלתי בלימודים אקדמאים לפני שנה .....(פשוט הייתה בחירה גרועה שלדעתי נבעה מלחץ משפחתי להתחיל ללמוד כבר) אין אפשרות לצאת מהיישוב לעבור לגור עם שותפה כי אנחנו חברה דתית ופרימיטיבית שתמיד דואגים שהבחורה לא תביא כתם שחור על המשפחה....אני לבושה באופן דתי מאוד (לא יהודיה)ודי מודאגת אם אמצא עבודה אחרי לימודים אקדמים(התחלתי השנה ללמוד במוסד אקדמי) בנוסף לכל אני לא נראית טוב כ"כ למרות שאני גבוהה והורדתי הרבה במשקל הייתי מאוהבת בבחור רווק שמבוגר ממני בכ15 שנה קצת דיברתי עם אותו בחור והוא אמר לי שהוא רוצה בת זוג חברה איך שתקרא לזה שהיא יפה(אני יודעת על עצמי שאני לא יפה כ"כ ) ולא סתם מאוהבת עד עכשיו אני חושבת על הבחור הזה הרבה אבל מה כבר אפשר לעשות מדובר בבחור נאה ובהחלט מבחינת מראה חיצוני מגיע לו מישהי שנראית חמודה ,לא שדיברתי איתו בפירוש ...הוא אמר את זה בהקשר לנושא זוגיות שדיברנו לפעמים אני בוכה נכנסת הרבה לדכאונות ולייאוש אני מכירה הרבה בנות שלא נראות טוב ויש להן ביטחון עצמי בשמיים איך???.. הבטחון העצמי שלי באדמה .... האם לא תהיה לי זוגיות אף פעם מעולם לא היה לי חבר? עניין החברות .(עם בנות)מאוד חשוב לי גם את זה אין לי .... לא כ"כ מסתדרת עם הורים אימי עקרת בבית לא עושה כלום ולדעתי היא נכנסת לעוד יותר דכאון בגלל זה...ונמאס לי מכך שהיא מעולם לא אמרה עליי מילה טובבה רק מילים רעות.......היא חושבת שהיא בכלל לא אשמה במצב שלי אני אומרת לה שאיך שבןאדם רואה את ההורים שלו מתנהגים כך יתנהג או קרובי משפחה אחרים כגון דודות דודים סבים סבתות אין אנשים עם חוש הומור כריזמתיים ומאוד חברותיים במשפחתי יש פה גם את העניין התורשתי חיזוקים שאדם מקבל מהסביבה אם אדם יקבל כל הזמן רק תגובות שליליות האם ירצה להשתפר? גם אין לי אחיות בכלל יש לי אח שאני איכשהו מסתדרת איתו. אימי טוענת שאני מבזבזת המון כסף על לימודים היא לא מבינה שזה לטובתי אח"כ שזה מעלה את הביטחון העצמי של אדם שככל שהלימודים של אדם מתקדמם יותר כך תהיה לו הכנסה גבוהה יור אפשרויות תעסוקה רבות היא עצמה סיימה בית ספר יסודי בלבד אבא שלי בכלל לא יודע מה אני לומדת ואיפה וגם לא סיפרתי לו והוא גם מעדיף שאעבוד ולא אלמד אבל לי מה לעשות לא מתאימים עבודות ניקיון שמרטפות ושטויות כאל אם אני מסוגלת ליותר............. בקיצור מה עושים... אין לי כ"כ אפשרות ללכת לפסיכולוגית מחוץ למסגרת לימודית כי בחברה הפרימיטיבית שלנו בן אדם שהולך לפסיכולוג או פסיכולוגית נחשב כאילו סתם מבזבז כסף או חולה נפש......... אני אומרת רק במסגרת לימודית כי אז לא יידעו על הטיפול וזה יהיה סודי אשמח אם תעזרו לי

ערב טוב, גדעון ישוב לענות בימים שבת-ראשון, ועד אז, כמה מחשבות משלי. ראשית, אני מחזקת אותך על העקשנות להמשיך וללמוד, למרות שבמשפחה שלך קצת מעקמים את האף. חשוב מאד שנשים (בכל המגזרים) ייאבקו על זכויותיהן לשוויון, ויפעלו לשינוי דפוסים ישנים של אפלייה וקיפוח. אני ממליצה לך להימנע מלראות בהורייך ומשפחתך את הגורמים הישירים לתקיעות שלך. גם מול נסיבות חיים קשות, אנשים נאבקים להיחלץ, מתקדמים, ויוצרים עבור עצמם תשתית חדשה לעתיד טוב יותר. ההשקעה צריכה להיות בעצמך, במשימות חייך הנוכחיות והעתידיות, ובשיפור הכישורים הבינאישיים שלך. לכן, אני ממליצה בחום לפנות לשירות הפסיכולוגי באוניברסיטה (יש קרנות המיועדות לסיוע כלכלי לסטודנטים ערביים), ולהתחיל בטיפול אישי באוריינטציה דינאמית. דרך צלחה ליאת