התעסקות במוות אצל ילדים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

22/02/2001 | 00:18 | מאת: רונית

שלום- בתי בת השש שואלת המון שאלות על מוות, שאלות מאד מפורטות, לא חוותה מוות במשפחה, אצל חברים, חיות וכד', ובכל זאת- פוחדת מהפסקת הנשימה, מהעפר על הגוף, מאיבוד המשפחה, ממעבר לעולם אחר שבו לא נהיה כולם ביחד ומיד, מתעסקת בפרטי רגע המוות, כולל מחשבה על הוראות להשאיר אותה בבית במיטה, ולמות עם אמא ביחד, ושאם לא נספיק להתחבק אז נודיע שיניחו את ידינו חבוקות כל ההצעות שלנו אליה בספקטרום שבין אמונה ועד לזה שזה נורא רחוק ויקרה עוד המון זמן לא מספקים אותה. היא טוענת שפשוט קשה לה לעכל את זה. היא בוכה ולא מצליחה לטענתה להימנע מהמחשבות בגיל שלוש וחצי היא התחילה בפעם הראשונה לבכות שהיא לא רוצה למות, ובתקופה האחרונה זה הפך נושא מרכזי מאד מה עושים?

לקריאה נוספת והעמקה
22/02/2001 | 08:41 | מאת: רוית ניסן

לרונית שלום. נושא המוות הינו נושא שמעסיק ברמות שונות את כולנו. אני מבינה כמה זה מבהיל לשמוע ילדה קטנה עסוקה בזה. ילדתך אולי מבינה שהמוות הינו נושא קשה לדיבור ישיר וענייני. היא רואה את החרדה שזה מעורר- ולכן רוצה להבין יותר, אך במקביל גם נבהלת יותר. אולי כדאי להעזר באיש מקצוע בכדי לאפשר תקשורת פתוחה גם על נושאים קשים, מאיימים ומביכים. איש מקצוע יוכל לבדוק עד כמה ההתעסקות בנושא היא נורמטיבית- וכך יוכל להרגיע גם אתכם וגם אותה. אני מקווה שקצת עזרתי- ובמידה ויתעוררו שאלות נוספות- אשמח להשיב. בברכה. רוית.

22/02/2001 | 18:40 | מאת: adi

רוית, אולי העיסוק של הילדה במוות, נובע מזה שרואים לוויות בטלוויזיה? לא נראה לי שכדאי להגיד לילד שזה נראה רחוק בעוד שרואים לוויות (בייחוד לא של צעירים) בסלון. עדי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית