בעיות חברתיות

אני רווקה בת 32, ומגיל צעיר מאוד, מילדות ממש, יש לי בעיות חברתיות. תמיד זה היווה מכשול בחיים, ואף השפיע גם על יחסיי הבינאישיים במקומות עבודה. הבעיה הזו ממשיכה להציק לי מאוד, ועוד יותר ככל שאני מתבגרת ולא מוצאת בנזוג. ניסיתי להתחבר ולהתמודד, אבל תמיד אני חוזרת לאותה הנקודה. אני לא יודעת איך לפתור את הבעיה הקשה הזו, כי ברור לי שזה מרכיב באישיות שלי, ולא בטוחה שאפשר אם בכלל לתקן את זה. אני אדם מאוד ביקורתי כלפי הזולת, ונוטה להתחשבן על דברים עם אנשים ולהכנס לקטנות. אלה הנקודות שלדעתי מפריעות לי ביצירת קשרים. כמו כן אני נוטה להסתגר ולהיות יותר לבד. פשוט אנשים בשבילי הם טירחה, משהו שדורש הרבה הקשבה וסבלנות, מה שאין לי. אולי אני כבר מבוגרת לזה.. לשינוי.. האם טיפול יכול לעזור כאן, או שכדאי עבודה עצמית?

שיר שלום, גיל 32 הוא לא סוף הדרך. במובנים רבים זו רק ההתחלה. את לא מבוגרת מידי לשינוי !!! ניתן לבצע "עבודה עצמית", אבל לא לבד - זו הרי הדרך הישנה בה נקטת עד עתה. הייתי ממליץ לך להתחיל בטיפול פרטני (פסיכותרפיה דינמית) ושם להתחיל את העבודה העצמית וההתבוננות העצמית. אולי בשלב מאוחר יותר תרצי לשלב טיפול פרטני עם טיפול קבוצתי. דרך הטיפול הקבוצתי תוכלי ללמוד רבות על האינטראקציות שאת יוצרת ומה את מעוררת באחרים והטיפול הפרטני יכול לעזור לך לעבד את תובנותייך . אל תדחי ואל תתיאשי, בהצלחה, גדעון