תודה

תודה לכל מי שכתבה לי. טוב לדעת שאני לא לבד בסיפור הזה כמו שאני מרגישה ושעוד נשים עברו חוויה דומה של דיכאון אחרי לידה. שמעתי שגם ברוק שילדס עברה דיכאון אחרי לידה ושהיא גם כתבה על זה ספר. אם מישהו מכיר את הספר הזה אשמח לדעת את שמו ואיך אפשר להשיג אותו. אני מאוד אוהבת את הילד שלי ובגלל זה אני חושבת שמגיע לו אמא שתהייה פנויה מבחינה רגשית לטפל בו ולא אמא שכל הזמן חרדה ובוכה ועסוקה כל הזמן ב"מה יהיה?" ו"אני לא יודעת מה לעשות!" ו"אני רוצה למות". אני מקווה שיהיה לי הכוח הנפשי להתגבר על זה. אני צריכה לקבוע תור חדש לפסיכיאטר כמה שיותר מהר. אולי הוא בכלל יחליף לי את הכדורים, כי אני מרגישה שאלו שאני לוקחת לא עוזרים לי בכלל. אני מאוד רוצה שקט נפשי ואת היכולת להנות מהזמן שלי עם התינוק שלי. ושוב תודה שעניתם לי ועודדתם אותי, זה מאוד מאוד עזר לי לדעת שאני לא לבד, שמישהו באמת קורא את מה שאני כותבת, ושאכפת לו.

היי שיראל, הספר נקרא Down Came The Rain. נדמה לי שהוא לא תורגם לעברית ואפשר לקנות אותו דרך האינטרנט (באמאזון למשל). אני מצרפת קישור למאמר שכתבה ברוק שילדס בניו יורק טיימס בתגובה לטענות שהשמיע כלפיה טום קרוז (המאמר תורגם ופורסם בעיתון "הארץ") http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0&itemNo=594919 אני אמנם טרם ילדתי כך שהחוויה שאת עוברת זרה לי אבל הצלחת להבהיל אותי מאוד בהודעתך הראשונה (וכמה שמחתי שליאת הזדרזה להשיב לך עוד באותו ערב ועוד יותר שמחתי לקרוא את תגובתך למחרת). אני שולחת לך יד מחזקת.נגעת לליבי מאוד. יעלה

תודה על המידע על הספר של ברוק שילדס ועל הקישור שכתבת. אני מאוד מזדהה עם מה שברוק כתבה שם. אני מקווה שגם אני אוכל לדבר על סערת הרגשות בה אני נמצאת עכשיו בלשון עבר. "הייתי שם, היה קשה, אבל התגברתי" אני מקווה מאוד.

שיראל יקרה, נשמח מאד מאד להמשיך ולשמוע על ההתקדמות שלך, ועל רגעי הנחת עם תינוקך. אני חושבת שרגעי האושר האלה מגיעים לשניכם, ולא רק לתינוק. טוב מאד שהחלטת לגשת שוב לפסיכיאטר ולעדכן אותו. היום יש פתרונות טובים למצב שלך, ואין כל צורך להיכנס לניסיונות גבורה ולסבל מיותר. תודה גם ליעלה על הדאגה ועל המידע החשוב שאת מעבירה לשיראל. כמובן שאנחנו נשארים כאן, כדי להמשיך ולהקשיב לכל מי שצריך אותנו :-) ליל מנוחה ליאת