ניראה לי מוזר

שלום לכם בתי בת 16 למרות שעכשיו היא השנה מעט הישתפרה בלימודים. לאומת שנה שעברה הילדה ביכלל לא למדה והיתה חולמת ולא מרוכזת. לפני שנה אחותה קראה במחשב שנימאס לה מהחיים ושהיא רוצה למות. אומנם הילדה ניבדקה ומיתברר מה שנתנו לו כדי לקבל דחוף זה היה קבוצה לא באיזור שלה. וגם נתנו לה כדורים וגרם לה להירדם הרבה ולא לאכול. בקיצור הילדה הפסיקה את הכדורים. אני האימא לא נתתי ניסיון לזמן לראות תוצאות זה סך הכל שבועיים. בקיצור הילדה היום לא הולכת לשום טיפול לשום שיחות ולא מוכנה לעזור לעצמה. למרות שאני מפחדת כי גם אני מיזדאה איתה בדברים שאני גם ככה עשיתי ומטופלת בכדורים. בקיצור היום הילדה מקפלת מגבות רחצה רטובות לגמרי. מדליקה דוד חשמל שוחכת לכבות. ויכולה לשוחח בטלפון למרות שבעלי כעס עליה עשינו איתה כל מיני סידור לגבי טלפון. אני שמה לב יתכן שהילדה לא מודעת למה שעושה. כי גם אים רעבה לא אכפת לה להשאיר עוגיות לאחרים. פשוט היא לא אוהבת לעזור בבית. אפילו כביסה שלה מלוכלכת מקפלת אשמח לקבל תשובה פשוט לא מבינה מה עובר על הילדה. למרות שדבר טוב אני יודעת שהיום היא מאוהבת בבן כיתתה. שנה שעברה אהבה מישהו והוא לא שם עלאה למרות שעזרה לו בלימודים וישבה לידו היום אני שמחה שהיא אוהבת מישהו אחר אבל הילדה בבית ביכלל לא שקטה עצבנית מאוד לא מסוגלת לשמוע אותי. וכל פעם שיש לה כאב ראש ישר לוקחת אקמול למרות שאני מסבירה לה שזה לא בריא. בדיקות דם עשתה שנה שעברה ורק לגבי אוכל שלא אוכלת טוב היה לא בסדר ןגם ביגלל כניראה מצב הרוח שלה אז קיבלה איחור של שלושה חודשים. טוב סליחה על ההיתפרקות ואני יודעת שאני קופצת מנושא לנושא.

היי, מדברייך ניתן להבין שבתך אובחנה, וקיבלה המלצות לטיפול תרופתי ולפסיכותרפיה קבוצתית. את שתי ההמלצות הללו, לפחות כרגע, אינה מצליחה ליישם. ניתן להתרשם (בזהירות) כי מדובר בסוג של הפרעת חרדה, המלווה בטכסים כפייתיים (קיפול), ואולי גם הפרעת אכילה. אני רוצה להדגיש כי הטיפול התרופתי אמור לסייע מאד וחבל שהפסקתם את הטיפול מבלי לדאוג למשהו במקום. תופעות לוואי הן דבר חולף, ובמידה ואינן נסבלות, חשוב להתייעץ עם הפסיכיאטר שרשם אותן, ולנסות תרופה אחרת. אני רוצה להזכיר לך את אחריותך כאם, ולבקש ממך לשוב אל המרפאה בה אובחנה בתך, לספר על מצבה כרגע, ולבקש עזרה. גם אם כרגע את מתקשה לתפקד מולה כדמות סמכות, ונדמה לך שקשה להגיד לה מה לעשות, אני מתרשמת שהיא זקוקה לעזרה, ומצפה לקבל אותה מהוריה. אני מעודדת אותך לשוב למרפאה, ולהסתייע באנשי מקצוע שיוכלו להעריך את המצב ולטפל בו בצורה טובה. יום נעים ליאת