שוב על גיל ההתבגרות אך מזווית אחרת

ליאת שלום, כידוע גיל ההתבגרות מאופיין ע"י מרדנות וויכוחים, וזו תקופה קשה במיוחד לילדים וגם להורים. אך האם יש בכך יוצא מן הכלל? כי יש לי אחיינית שהיא בת 12 והיא לא מורדת, היא מאוד מסתדרת עם ההורים שלה ועם כל הסובבים, היא תלמידה טובה, יש לה חברות, ונראה שהיא מאושרת. כמובן היא מתכווכחת לפעמים ומאוד אוהבת לעמוד על דעתה, אך בדרכים מאוד מקובלות. היא גם אוהבת להתייעץ עם ההורים ב"ענייני הבנים". היא מכבדת את הוריה וכמעט ולא מתחצפת. יש לה גם דרישות לגבי בגדים או בילויים, היא גם לא כ"כ אוהבת לסדר את החדר, אך הכל בגדר נורמלי, אין מלחמות וויכוחים קולניים. לכן רציתי לדעת האם זה נורמלי, והאם האופי של תקופת ההתבגרות תלוי גם בסגנון המשפחה, ועד כמה הילד מרוצה מחייו? או שזה אומר שבדרך זו, נטולת המרד והבעיות, עלולים להופיע אצל המתבגרת בעיות בגיבוש הזהות?. אשמח לדעת את דעתך.

היי אלונה, * ראשית, גיל 12 הוא רק הפתיחה החגיגית של גיל ההתבגרות. עוד דרך ארוכה לפניהם, ולא בטוח שהכל ימשיך להיות כה נינוח. * שנית, אנשים מאד שונים אלה מאלה בטמפרמנט הכללי שלהם. ללא ספק יש מתבגרים עם מזג סוער יותר או פחות, ומה שנחשב מרד בבית אחד, כמוהו ככניעה בלא קרב בבית אחר. בנוסף, כמו שאמרת, יש גם סגנון התנהלות משפחתי, היכול להשפיע על התנהגות המתבגר. * שלישית, בהחלט יש מצבים בהם, בשל הצורך לרצות או להיות אהוב בכל מחיר, מתבגרים מדלגים על שלב המרד, והופכים מבוגרים ללא מהומות. יש מי שקראו לכך "התבגרות בטרם עת", העלולה לגבות מחיר של אישיות מ?ר?צ?ה וכבויה. יש כמובן עוד המון מצבים אפשריים (התנהגות מרדנית מחוץ לטווח ראייתם של ההורים, כמו סמים, אלכוהול, סקס לא מובחן, נסיעה בטרמפים, והתנהגויות אחרות של סיכון עצמי), חלקם מדאיגים וחלקם כלל וכלל לא. הילדה שאת מתארת נשמעת לי לגמרי נורמלית, ככל שאפשר לשפוט מתיאור קצר באינטרנט.