הפגישה השנייה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי ליאת , החלטתי לשתף אותך ואת חברי הפורום בפגישה אצל הפסיכולוגית המפגש אכן היה יותר טוב מפעם קודמת. הצלחתי לדבר ונגענו במ'ס נקודות רלוונטיות. אמרתי לה שיש לי פחד לעמוד מול קהל-כרגע זה בצד, אבל בעקרון היא יכולה לעזור בקטע הזה או שאני שאני צריכה ללכת לאיזה קבוצה או משהו? דרך אגב שאלתי אותה מה היא למדה ואיפה. מקווה שהיא לא נעלבה או משהו. היא היתה אמורה לומר לי בעצמה?את היית נעלבת? בנוסף אמרתי לה שאני די סקפטית לגבי הטיפול ובכלל השיטה, אבל אני נותנת לזה צ'אנס. יש לציין שאני מאוד ביקורתית. אבל אני מרגישה שהיא איטית עד שהיא מדברת וכו'(כאילו גם היא שותקת בעצמה כמוני. אולי גם היא צריכה טיפול- סתאם) תודה על התמיכה והעצות
היי, כל הכבוד! זה לא פשוט להמשיך ולהגיע לטיפול מול כל כך הרבה ספק וחשש. כיום נהוג מאד לשאול מטפלים לגבי הכשרתם. לדעתי זאת אפילו חובה. לשאלתך, אני לא הייתי נעלבת. אדם שסיים את לימודיו כחוק ישמח לומר זאת ללא חשש. פעם שמעתי איש עסקים שאמר: מי שמתווכח איתי הרבה על המחיר, אני שמח לעשות איתו עסקים, כי אני יודע שהוא באמת מתכוון לשלם. יש לי הרגשה, שגם אצלך, אחרי כל הבדיקות והחשדנות, בסוף תצליחי גם להנות ולהתמסר לתהליך. נסי להתיידד קצת, ולהירגע. נשמח לשמוע עדכונים (ואולי, בעצם, כשתפסיקי לספר, נדע שהטיפול באמת הניע...) לילה טוב ליאת
תודה. את פשוט מקסימה!! האמת שרציתי לשאול שאלה אחרונה.מקווה שהתשובה לא מורכבת מידי ותוכלי לענות לי. רציתי לדעת אם בעצם הפתרון של הבעיות מתבטא ע"י חוויה מתקנת? או לא בהכרח