העברה, זולת עצמי, ווט אבר....

שלום רב, כפי שהבנתי, בטיפול פסיכולוגי המטופל מעביר למטפל רגשות שלו כלפי הדמויות המשמעותיות שלו, או שהוא משתמש במטפל כ"סלף אובג'קט" ואז יכול לעשות את ה"תיקון" או "החוויה המתקנת" באמצעותו. שאלתי היא לגבי ה"תיקון". איך הוא מתבצע. אם זיהיתי שאני רואה במטפלת כרגע את האמא המתעללת שלי, איך אני אמורה לעבור חוויה מתקנת, הרי היא לא יכולה ב 50 דקות בשבוע לתת לי מה שאמא לו נתנה לי.... תודה רותם

רותם, לא "מתקנים" דברים בפגישה אחת... טיפול יכול להימשך גם כמה שנים שבמהלכן מעבדים חוויות מהעבר, שקשורות לדמויות משמעותיות (בד"כ ההורים). נכון, המטפלת שלך לא יכולה לתת לך את מה שאמא שלך לא נתנה לך, אבל באמצעות הטיפול אפשר לחוות שוב תחושות ורגשות, לעבד אותם וללמוד לחיות איתם כאדם בוגר ולא כילד פגוע. או, כפי שנאמר, לתת לילד שבפנים אפשרות לבטא את עצמו ולהחלים מפגיעות (מכוונות ולא מכוונות). ס.מ.

שלום רותם, אני דווקא חושבת שבטיפול טוב אפשר לחוות קשר מיטיב ומתמשך, המתאפיין בקבלה, הכלה וחמימות שאולי לא חווית בעבר. יתכן שאת רואה ("העברה", נכון) במטפלת שלך את האמא המתעללת שלך, אבל בהדרגה תוכלי לראות בה צדדים נוספים, מגוונים יותר. כך תוכלי לחוות גם את אמך וגם את עצמך בצורה יותר שלמה ו"עגולה", ולנוע הלאה. המטפל כ'סלף אובייקט' יכול להעשיר ולהרחיב את חוויית העצמי שלך, להתפעל ולטפח את הדימוי העצמי ותחושת הערך, באופן המותאם לצרכים שלך (שכנראה לא קיבלו מענה הולם או מספק בילדות). כדאי מאד לא להיכנע לתחושות הקשות שמתעוררות כלפי המטפלת (בהנחה שמקורן אכן ברגשות הקשים כלפי אמא), ולהתעקש על הטיפול. בהצלחה ליאת

ליאת, הכי מדברת אלי התשובה שלך... תודה רותם