הצילו
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום.. אני בן 23 רווק.לפני כשש שנים התגלה אצלי מחלת הפטיטס C שזה נגיף רדום ואני אך ורק נסאי.. מאז אני לא מתאושש ולא מוכן לקיים חיים רגילים כמו: יחסי מין .מפחד בכלל להתקרב לנשים ולהתחיל איתם ...כל הזמן אני חוזר לאותו חדר של רופאה המפחה שלי ונזכר את גזר דיני....אני בוכה ורועד ולא יודע מה לעשות .. אמא שלי רוצה שאני יבלה ויצא לבלות אבל אני מסרב וממשיך לחשוב איך אני יכול להנות אם אני נאסי הפטיטס...כל החברים שלי שלי כבר לא חברים אני התרחקתי מהם ואני לבדד..... תודה.
ערב טוב, אתה נשא של הפטיטיס C מזה שש שנים, וזה נראה זמן ארוך מדי 'לסחוב' משא כה מיותר. נשאות של הפטיטיס לא תמיד נגמרת במחלה, מה גם שכיום מדברים על תרופות חדשות שעשויות להביא להחלמה. כרגע, בהיותך רק נשא, אתה בחור צעיר ובריא לחלוטין, ולמעט מגבלות סבירות (יחסי מין עם קונדום, איסור על תרומת דם, או הדבקה דרך מזרקים נגועים) חייך יכולים להמשיך ולנוע במסלולם באין מפריע. כמו שכבר נאמר כאן לא מזמן, מחלה או מגבלה כרונית, עלולות לקבל נפח מוגזם בחיינו, ויש מי שתולים בהן את הסיבות לכל תקיעות או קושי בחייהם. נשאות של נגיף מסוכן היא בהחלט לא שמחה גדולה, ואיני מזלזלת בפוטנציאל הנזק העתידי שלה. אך כמי שכבר נפגע, עליך לעשות כל שביכולתך לשמור על שגרת חיים בריאה, להישאר מעודכן בנוגע לתרופות החדשות, וליהנות משנים רבות של 'אין מחלה'. מדבריך ניתן להבין שאתה מתקשה לעשות זאת בכוחות עצמך, ולפיכך הייתי ממליצה בחום לפנות לגורם מקצועי (פסיכולוג או פסיכיאטר) שיוכלו לסייע לך להיחלץ מהעמדה המובסת, ולחזור מהר ככל האפשר לחיים רגילים. נסה להידבק קצת באופטימיות של אמא שלך, ולקום ולחולל שינוי. נשמח מאד לשמוע איך מתקדם בהצלחה רבה ובבריאות טובה ליאת