אוכלת את עצמי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

11/11/2005 | 13:47 | מאת: שושנה

אני מרגישה שמשהו אוכל אותי בפנים, היה לי תקופה של ירידות בחיים שמלווה בהקאות והשלשולים וכאבי בטן וחוסר תאבון לאוכל. תמיד חיפשתי את התשובה אצל הרופאים והתשובה הייתה שהכול תקין במערכת העיכול ללא הדגש על הצד הנפשי. חשוב לציין שאני סובלת מזה לעיתים רחוקות מאז 10 שנים.אני כיום בת 25, נשואה ואמא לשניים, מרגישה צורך אדיר לטיפול. הגעתי לפסיכיאטר שנתן לי טיפול שעזר, אבל מרוב הרצון להבריא צ'יק צ'אק אני פניתי לפורומים שונים כדי לשמוע חוות דעת על הטיפול שלי, שמעתי שתרופה אחת ממכרת], פחדתי והפסקתי ליטול, המצב התדרדר וחזר לקדמותו. הקאות ושלשולים וחוסר תאבון לאוכל. חזרתי להתקשר לפסיכיאטר שלי, והוא אכן אומר להמשיך את הטיפול ולא להקשיב לפורומים, ולסמוך עליו. השאלה אליכם : מה עליי לעשות? אני מפחדת להיות תלותית בתרופות? ואיך פותרים בעיות חרדה? האם קבוצות של אנשים חרדים תעזור ? האם כדאי לשלב פסיכותרפיה בנוסף לטיפול? הפחדים מצפים אותי לגבי עצמי ולא יודעת מה לעשות.

לקריאה נוספת והעמקה
12/11/2005 | 11:37 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

שלום שושנה, שאלתך מהווה הזדמנות להדגיש שהייעוץ הניתן בפורומים לא יכול להוות תחליף לשיחה עם איש מקצוע שיושב עמך פנים אל פנים ובקי בפרטי המקרה. חשוב שתמצאי איש מקצוע שאת סומכת עליו (בין אם הפסיכיאטר שפגשת או אחר), ואת השאלות לגבי הטיפול הפני אליו. אני רוצה להוסיף על כך את ההמלצה ללוות את הטיפול התרופתי גם בייעוץ פסיכולוגי. נדמה לי שאת מכירה בעצמך בצד הפסיכולוגי של התופעות שתיארת (הכותרת שבחרת לשאלתך "אוכלת את עצמי" בהחלט מעידה על כך), ולכן כדאי לשוחח עם פסיכולוג קליני ולבחון בעזרתו את סוג הטיפול הנחוץ. בברכה, אורנה ראובן-מגריל

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית