בעיהה..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

08/11/2005 | 23:49 | מאת: רועי

שלום. אני בן 22, יש לי חברה בת 18 5 חודשים אנחנו כבר חברים ואנחנו אוהבים אחד את השני, היא יצאה ממערכת יחסים של שנתיים עם מישהו שהתנהג אלייה בצורה מגעילה. עכשיו אני והיא בייחד, אך כל הזמן יש לי חששות, שאני לא מספיק לה, שלפעמים אני לא הכי טוב בשבילה. היא אומרת שהיא אוהבת אותי ומראה את זה אך אני עדיין מרגיש מבולבל. לפעמים היא מדברת על ידידים שלה שהם נראים כל כך טוב וכייף לה איתם, ואני כולי נאכל קנאה, אני לא בן אדם אדיש ברגע שמפריע לי משהו אני אומר אותו , וזה איכשהו מחליש אותי ומנפח לה קצת את האגו, אני מרגיש כל כך מבולבל ולפעמים אני מערער באהבה שלה כלפיי.. אני כל כך חסר ביטחון לפעמים שאין לי מושג כבר מה לעשות. אני לפעמים מרגיש שאנחנו עושים סקס שהיא רוצה יותר ממה שאני נותן לה, שהיא כביכול רוצה איבר יותר גדול או כאלה דברים שטחיים שעוברים במוחי. לפעמים היא לא גומרת ממני - בסקס אני מתכוון, היא נהנית והכל אבל לא יודע לפעמים היא נותנת את ההרגשה שאני לא מספק אותה מבחינת כללית. לפעמים היא אומרת לי שהיא לא יכולה איתי אבל לא יכולה בלעדיי.. זה פוגע. לפעמים אני חושב על הכל ורואה שהכל כל כך זמני בחיים... שלכל דבר טוב יש סוף. מוזר שאני חושב על זה כבר בשלב כזה מוקדם של הקשר... אני לא יודע מה לעשות אני הכי מבולבל בעולם לפעמים אנחנו נוסעים באוטו ופתאום אין כזה על מה לדבר ואני מרגיש איכשהו אשם כי אני לא יוזם משהו לדבר עליו, ואני מרגיש שדיברנו על הכל מהכל. ובכל זאת יש שתיקה שאיכשהו אני מרגיש שמעציבה אותה. מפה אני מקבל את חוסר הסיפוק שאני מרגיש ואת חוסר הביטחון... אנא ייעצו לי מה לעשות. תודה... כל הזמן אני חסר ביטחוןןןןןןןןן נמאס לי כבר! תעזרו לי. תודהההה

לקריאה נוספת והעמקה
09/11/2005 | 00:48 | מאת: ליאת מנדלבאום

היי רועי, כאשר אנו אוהבים מישהו בכל הכוח, אנחנו לוקחים סיכון, אבל חיים במלוא העוצמה והחיות. מי שעומד כל הזמן על המשמר, אולי מפחית את סיכוייו להיפגע, אך גוזר על עצמו קיום חלקי, מהוסס, לא בטוח. זה סוג של בחירה. נראה שכרגע אתה עסוק מאד בהתבוננות על עצמך מבחוץ. אתה בודק האם אתה בסדר, בסקס, באוטו, מול החברים שלה, מול החבר הקודם שלה. אתה נוטה להעריך את עצמך באופן חסר רחמים, מה שמחליש אותך עוד יותר, ובאופן מעגלי כנראה גם מפריע לך לתפקד באופן ספונטני ונינוח. אם אתה מכיר את הדפוס הזה גם מיחסים קודמים, או משטחי חיים אחרים, כדאי לפעול לשינוי. אפשר לעשות זאת בעזרת פסיכולוג, שיסייע לך להבין את המנגנונים המכשילים, ולשקם את הדימוי העצמי שלך. זאת השקעה ממשית של משאבי זמן וכסף, אך שכרה בצידה. אני מאחלת לך הרבה הצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית