דאגה תת-מודעת

רופא יקר שלום במצב נורמלי כאשר אדם דואג או מוטרד מדבר מסוים, בד"כ או שהסיבה לדאגה נעלמת ואז התחושה עוברת, או שהאדם מרגיע את עצמו ועם הזמן הוא שוכח. איך ניתן להסביר מצב שבו אדם לא מצליח להשתחרר מדאגה מסוימת במשך חודשים רבים משום שהוא כלל לא יודע להסביר אפילו לעצמו ממה הוא דואג? האם יש לזה הגדרה מקצועית? ואיך ניתן להשתחרר?

איציק יקר, איני רופאה, אלא פסיכולוגית, ואנסה להשיב לך בכל זאת. התופעה שאתה מתאר מוכרת היטב, והיא יכולה לנוע בתוך טווח רחב למדי של עוצמות. יש אנשים שחשים דאגה עמומה ולא מוגדרת, יש מי שדואגים באופן ספציפי מפני משהו שיקרה להם או ליקיריהם, ויש מי שחווים חרדה בעוצמה רבה יותר, עם או בלי טריגר ברור. לפעמים המחשבה הטורדנית (או הדאגה) מגיחה מבעד למחשבות האחרות, ולפעמים היא כה עקשנית ומשתלטת, עד כדי קושי ממשי לתפקוד התקין. במקרה כזה נהוג להגדירה כאובססיה. תהא אשר תהא ההגדרה המקצועית, חשוב שתדע שיש טיפול יעיל מאד לתופעה זו, בדר"כ שילוב של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי וטיפול תרופתי, וכדאי מאד לנצל אותו ולחזור לחיי שגרה. בהצלחה רבה ליאת

איציק, הרבה פעמים חוסר שקט שכזה, ממשהו לא ברור או מוגדר מכונה פשוט חרדה בשפה המקצועית. אם התחושה הנ"ל פוגעת באורך החיים ומהווה מטרד, אפשר לפנות לפסיכולוג או לפסיכיאטר. ס.מ.