כשהלב בוכה

שלום, אני בת 27 עם עבודה מסודרת וגרה עם הורים מקסימים.. עד כאן הכל נשמע ורוד.. הבעייה היא שאני לא מוצאת עניין לחיים, נכון שיש לי את הדבר שכל כך רציתי וזאת העבודה שלי ..בעבודה אני חייה ומתפקדת בצורה מדהימה אבל הכל מתהפך כשאני חוזרת הביתה, אני מסתגרת בחדר שלי ( טוב שיש לי לפחות אינטרנט אז אני רוב הזמן כאן ) או שאני יושבת וקוראת ספרים כשיש לי טיפה של מצב רוח ( שזה מאוד נדיר ) או שאני לוקחת כדור שינה ולא מתעוררת למשך 10 - 16 שעות וזה קורה המון כי אני לא יכולה לראות את עצמי זזה ועושה פעילות כל שהיא. (אם ליקורא לזה דיכאון אוליי יש בזה משהו ). אני מרגישה שמיציתי את עצמי בעולם הזה והגיע הזמן שיגמר כל הסבל של המשחקים והמסכות, העייפות הפיזית והנפשית כל כך חזקים. להציע לי ללכת לטיפול זה כמו להגיד לאדם שלא יודע לרקוד לקום ולהתחיל לרקוד הרי הוא לא יודע אז מה יתן לו לקום? הוא קם על הרגליים ואז מה??? כלום נעמד כמו שהוא בלי לזוז.. ככה אני מרגישה כשאני אצל מטפל/ת יושבת מקשיבה ולא מבינה מה רוצים מימני, נכון לא בחרתי להיוולד אבל אני יכולה לבחור מתיי למות זאת מדינה דמוקראטית לא?? כל אחד יכול לעשות מה שבא לו.. אני מיואשת בטירוף ולא יודעת מה אני עושה עם עצמי, מאוד רוצה שהחלום שלי יתגשם, להעלם כמו שבאתי לעולם ככה ללכת מימנו בלי הרבה שאלות.. תודה על ההקשבה מעיין..

שלום מעין, לא, זה לא נשמע וורוד בכלל. זה נשמע בודד ועצוב, עם מאמץ אדיר להסתיר הכל למשך שעות העבודה. מנקודת מבטי, מאוד כדאי להתייעץ עם פסיכולוג קליני ועם פסיכיאטר, ולבדוק כיצד ניתן לעזור לך ברמה המיידית ולטווח הארוך יותר. בברכה, אורנה ראובן-מגריל

ממה שכתבת זה מאד מזכיר לי את המקום שאני הייתי בו בגיל שלך, אני היום בת 34, ואז לא האמנתי שיכול להיות אחרת, ורציתי רק להעלם ולא לחזור למרות העבודה הטובה שהיתה לי, אבל גם הייתי גרה בבית, ומה שמאד עזר היה היציאה מבית ההורים, כמובן עשיתי זאת מאד בהדרגה של כמה ימים בשבוע במקום משלי וסופי שבוע הייתי נוסעת להורים, בזמן הזה גם התחלתי טיפול, וטוב אני לא רוצה להמליץ לך ללכת לטיפול כפי שאמרת... אלא פשוט לצאת לחפש אולי פסיכולוג שמתאים לך, הם כולם שונים כ"כ אחד מהשני ואני גם במהלך השנה הראשונה של הטיפול לא ממש הבנתי מה רוצים ממני ועל התיסכול הזה דיברנו המון עד שהבנתי קצת יותר... מלבד זאת בימינו היום יש באמת מבחר גדול ומאד מומלץ של תרופות שפשוט מאזנות את הכימיקלים במוח ועושים להמון אנשים בעולם חיים הרבה יותר נוחים, אני מקווה שעזרתי קצת הילה