שאלת דוג'

פניתי לפני יומיים לגביי שאלה בנושא זוגיות, והיום יש לי שאלת דומא למה שהתכוונתי, הכרתי בחור נחמד בן 35 דיברנו תחילה הרבה בטלפון ומההתחלה הוא אמר שבדיוק יצא מקשר ומרגיש קצת עצבות וקושי, דיברנו הרבה על זה והוא התחיל לחבב אותי מהשיחות שלנו בטלפון, שהיו נעימות ונשמעו לי כנות, נפגשנו והייתה גם משיכה שראיתי את זה כסימן טוב, נפגשנו 3 פעמים והוא נהג לטלפן אלי כל יום, אחרי שחזר מהעבודה, פתאום, הוא התחיל להתקשר בתדירות הרבה יותר נמוכה על אף ששנינו פתאום התפנינו מהעבודה בגלל חופש החג, וכשנפשנו הוא טען שאני מוצאת חן בעיניו והוא נמשך אליי אבל קשה לו כי הוא מרגיש שהוא לא יכול להיות בשבילי מה שאני רוצה, אני אמרתי לו שאני ילדה גדולה ואם אני נמצאת במקום שלא טוב לי הו אני פשוט אקום ואלך וחבל לי שעל סמך הרגשותיו הוא קובע שאין עתיד, אחרי שבשבוע הראשון בשיחות טען שוב ושוב כמה הוא מעוניין בקשר אמיתי ולא סתם מזדמן, וחבל שפשוט במקום להניח שפשוט ישאל אותי מה אני רוצה, לא? בקיצור פגישתנו האחרונה הייתה ביום חמישי, ולא שמעתי שוב ממנו עד אתמול בלילה שהוא התקשר וסיפר שעברו עליו כמה ימים קשים, והוא לא מבין מה מצאתי בו וכו', האמת היא שהוא מוצא חן בעיני, לפחות לפי מה שהצלחתי להכיר עד עכשיו ואני יודעת שיש עוד דרך ארוכה להכיר כדי באמת להחליט, אני אבל לא מבינה מה אני אמורה לעשות עכשיו, מצד אחד אני לא רוצה להציב לו עובדות כי אני פוחדת שיברח לי ומצד שני מצב כזה ממש לא מקובל עליי, לחכות לטלפונים שאולי יגיעו ואולי לא, אני מבולבלת ממנו כי אני מרגישה שהוא כן מחבב אותי אבל אני לא מצליחה לראות ולהבין האם יש אולי סיכוי או לא, בבקשה תעזרו לי להבין את הראש של הבחור המתוק הזה אלכס

אלכס יקרה, איני מתיימרת להיות יועצת לענייני דייטים באינטרנט (אני באמת לא טובה בזה...). ובכל זאת - להתחיל מע' יחסים מתוך עמדה של 'פחד שהוא יברח לי' נשמע לי לא כ"כ בריא. למיטב ניסיוני, כאשר נוצר קליק נכון, ויש משיכה אמיתית, הדברים פשוט קורים מעצמם, ואין חשיבות דרמטית מאד למה שתגידי או תעשי (אלא אם כן זה יהיה אסון ממש). כשמתנהלים בתוך מערכת יחסים עם פחד עצום להינטש, זה בדרך כלל משתקף החוצה ויוצא לא מוצלח. אני חושבת שמוטב לתת לדברים לזרום בקצב נינוח, ולכבד את המרחב והמקצב של הצד האחר. אני גם יודעת שקל מאד לדבר... אין אהבות שמחות :-) ליאת