חרדות מקשר

אני בת 30, בחורה מוצלחת לכל הדעות, נראית טוב, קרירה משגשגת וכו' היו לי מספר בני זוג לאורך השנים. הרגשתי מאוד לא בטוחה בתוך הקשרים, תמיד כשנכנסתי לקשר פחדתי מהרגע שהוא יסתיים והרגשתי שמשהו קורה לי, כאילו אני נהיית חלשה פתאום וחרדה ולא חושבת בהגיון וכל הזמן דואגת ודואגת ולא מצליחה להרגע אפילו שאני יודעת שההתנהגות שלי לא הגיונית. בין הקשרים היו תקופות ארוכות של לבד ותמיד סטואציה של היכרות מלחיצה אותי, אני מרגישה לא מושכת ולא זורמת וישר יודעת שלא ירצו אותי ואני מרגישה כאילו אני גורמת ברים לא לקרות ומרגישה שאני לא אוהבת את עצמי ושאני בן אדם דפוק. . גם כאן אני חושבת וחושבת ולא מצליחה להפסיק לחשוב את המחשבות המטרידות האלו. הן כאילו רודפות אותי, אני מרגישה כאילו הן לא שלי בכלל אלא רק באות ומציקות לי. קשה לי ככה מאוד. הייתי בטיפול פסיכולוגי במשך שנים ודיברנו הרבה על הנושאים האלו, אבל אני לא מרגישה שמשהו השתנה. מה אפשר לעשות? האם כדאי לי לקחת תרופות? איך יוצאים מזה? אני לא רוצה להיות לבד כל החיים או להיות בקשרים שאני מרגישה לא טוב בהם.

שירה יקרה, תרופות אינן פותרות קשיים בזוגיות. הן יכולות להיות יעילות מאד במקרה שדיכאון או חרדה מחבלים ביכולת לקיים קשרים אינטימיים ומשמעותיים. לפיכך, הייתי שוקלת טיפול תרופתי רק יחד עם איש מקצוע שיעריך בזהירות רבה את הצורך בכך. בהנחה שטיפול דינמי לא עזר לחולל את השינוי הרצוי, ניתן לבחון אפשרות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי שיסייע בשינוי מחשבות ואמונות ביחס לעצמך, ובתרגול 'ידידותי' ושיטתי של מצבים בינאישיים מלחיצים. אופציה נוספת היא סדנא קבוצתית לשיפור מיומנויות בינאישיות. אני רוצה להזכיר לך גם, שטיפול המגיע בזמן הנכון, כשנוצרת בשלות ומוטיבציה חזקה, עשוי להועיל יותר מטיפול הניתן בזמן אחר. אולי הפעם זה יוכל להיות אחרת? אל תוותרי ! בהצלחה ליאת

תודה על תשובתך הטיפול שהייתי נמשך חמש שנים. במהלכו לפי מה שסיפרה לי המטפלת ניסינו שיטה דינמית וגם קוגניטיבית התנהגותית.הייתי גם בקבוצה טיפולית בעבר. איכשהו שנכנסנו בטיפול לתוך המחשבות שיש לי בראש הן רק גדלו ונהייו יותר מאיימות. אני די עייפה מנסיונות אלו. הטיפול הסתיים לא מזמן וכעת אין לי כוחות לנסות עוד טיפול. אולי בהמשך. אבל בינתיים לא טוב לי. לכן התחלתי לחשוב על תרופות. גם המטפלת שלי הציעה לי אפשרות זו בעבר. אני מבולבלת ולא יודעת מה טוב. עוד טיפול, קבוצה טיפולית, תרופות...לפעמים יותר קל לי כשאני פשוט מצליחה לצחוק על הכל אבל יש רגעים שממש רע לי ואני לא יודעת מה הפתרון.