פיטורין

איך מתמודדים עם פיטורין? אני בן 22, פעם 1 שפיטרו אותי (אחרי 8.5 חודשים, שזו תקופה ארוכה במקום בו אני נמצא, טלמרקטינג).

ערב טוב, פיטורין ממוקמים גבוה יחסית בסולם 'גורמי הסטרס'. לפסקת העבודה שלנו באופן חד צדדי יש השלכות מעשיות (אבדן פרנסה, זמן לא מנוצל) ופסיכולוגיות (עלבון, פגיעה בדימוי העצמי ובביטחון העצמי) גם יחד. לא סיפרת מדוע פוטרת מעבודתך - האם זה היה על רקע אישי (חוסר התאמה) או על רקע צמצומים, ויש הבדל בין השניים. אם זה על רקע אישי, לא נותר לך אלא לשמוח על כך שנפטרת ממשהו שלא באמת מתאים לך. אם זה על רקע של צמצומים או קשיים של החברה, זה בוודאי אינו מעיד דבר עליך ועל כישוריך. נראה לי שבכל מקרה, פיטורין בגילך אינם אסון כבד מדי, שכן אתה צעיר, וכל עתידך לפניך. נסה לקחת אוויר, להרשות לעצמך כמה ימי חופשה, ולהתחיל לחפש במרץ מקום עבודה חדש שיכיר בכישוריך. ועד אז - נא להדק חגורות... :-) נסה לשמור על אופטימיות והומור, ולהביא אותם עמך לראיונות העבודה. חיוך הוא תמיד סחורה מבוקשת. הרבה הרבה הצלחה בפעם הבאה ליאת

תודה רבה על התגובה. מדובר אכן על אי התאמה על רקע אישי (שחיקה שלי שהובילה לחוסר מקצועיות). אני רואה את זה כמנוף, הזדמנות לתכנן את הטיול אחרי צבא לחו"ל.