לא נראה לי הרעיון של סרוגייט...

כי קודם כל זה נראה לי משהו מאוד יקר, ודבר שני אני חושב שעצם זה שאני אהיה בטיפול מיני יפגע לי קשות באגו הלא חזק גם כך שלי. סרוגייט זה נראה לי משהו שפונים אליו בגיל יותר מאוחר אם אני עדיין אהיה באותו מצב בו אני עכשיו. ברור שנערת ליווי זה גם משהו שלא יוסיף לי לתחושת הערך העצמי, אלא להיפך... אני מאד מתבייש בעובדה שמחשבות כאלו נכנסות לי לראש. אבל אני פשוט כבר לא יודע מה לעשות. אני כל כך זקוק למגע אנושי חם ואני מדבר אפילו על חיבוק או ליטוף ולאו דווקא מגע מיני, שאני כבר לא יודע מה לעשות. אם לפני כמה שנים הייתי יודע שעכשיו בגיל 22 אני אאלץ להשתמש בשירותיהם של זונות, נראה לי שהייתי מתאבד, זה כל כך מנוגד לאופי שלי ודוחה אותי. אבל זה כל כך קשה לחכות שמשהו כזה יבוא מעצמו... כמה זמן שאני כבר מחכה ויש כל כך הרבה חומות לפרוץ ומחסומים לשבור לפני שזה יקרה אם בכלל, ובנוסף יש את הדחפים שלפעמים חזקים יותר מההגיון עד שאני לא יודע מה לעשות. אלוהים, באמת שאני אבוד...

שוב שלום, קראתי פעם מטאפורה יפה המתארת את מה שקורה אצל אנשים צעירים מבחינת התגברות הדחפים המיניים: "נוכל לדמיין לנו את המתרחש בבניין שמתקיימת בו ישיבה חשובה, בה מנסים להגיע להבנה ולמיזוג של כמה חברות ענקיות, ובו זמנית, יש הצפה אדירה, הבאה מפתיחת צינורות המים והקיטור שבמרתפי הבניין" (שמואל ארליך, מתוך מאמרו על פריצת המיניות אצל מתבגרים). זה נכון. אתה נמצא בגיל בו יוצאים לחיים. מחליטים על כיוון לימודים, על בחירת מקצוע, אולי יוצאים לטיול בעולם, מחפשים את בת הזוג האחת הנבחרת - החלטות חשובות ומרכזיות בחיינו. במקביל, ב"מרתפים", הלחץ בשיאו. אני לא חושבת שאתה אבוד כלל וכלל. יש אנשים רבים בגילך שעדיין לא חוו מערכות יחסים מיניות ואחרות, אך החיים עוד בהחלט לפניהם. העובדה שאתה בטיפול חשובה ומהותית. אני חושבת שיש מקום להתגבר על המבוכה ולפתוח את הנושא בטיפול. חומות לא שוברים ביום אחד, ואתה בהחלט בדרך. נצל את השנה החדשה לגדילה, התפתחות ויצירת שינוי. אנחנו, מכאן, נמשיך לעודד, ונשמח לשמוע על ההתפתחויות. שנה נהדרת ליאת