חוסר בטחון לילד בן 15 לגדעון שובל תגובתך אנא קרא מ

קודם כל סליחה על מכתבי הארוך. אך הנושא לא נותן לי אפילו לישון. בהשך המשך לתגובתך ב: 1-10-05 שעה 17:06 לגבי בני בן 15 שסובל מחוסר בטחון. המלצת חוג לחימה ואף טיפול פסיכולוגי. שקלתי בין טיפול פסיכולוגי לריפוי באומנות. היות ובני ילד כישרוני . בעבר הוא רכב על סוסים. רכיבה רגיל . בכוונה לשפר את בטחון העצמי שלו. המצב הוא לא רק בגלל הגובה הנמוך שלו. בשיחה איתו אתמול, שמעתי ממנו דברים כל כך קשים כמו שהוא מרגיש תמיד שאומרים לו תפסיק לדבר שטויות, הוא לא מוצא את מקומו עם אף קבוצת חברים (בני לומד בכתה ט' בחטיבת בינים) הוא לא יוצא מהבית לא לתנועת נוער ולא עם חברים. רק עם ההורים. הוא לא מדבר בבית ספר כי ילדים גורמים לו להרגיש שהוא מדבר שטויות, חוץ מביי להתראות הוא אומר שהוא כמעט ולא מדבר. הוא מספר לי שהוא כל כך רגיש שעל כל דבר הוא מסוגל לבכות. (גם בשיחה שלי איתו הוא בכה. לפני כחודשיים ביקש ללכת לפנימיה. הוא אכן נשלח לפנימיה (הרצון לפנמיה היה כדי לשפר את הציונים וללמוד במקום אחר). אחרי יום אחד הוא כבר רצה לחזור הביתה ואכן שבוע לאחר התחלת הפנימיה הוא חזר הביתה. היום יש לו מחשבות כמו: כמה יהיה לי קש בצבא, דבר שמטריד אותו מאוד. כל העתיד שלו נראה לו שחור. הוא טוען שהוא חושב רק על דברים רעים. בעבר היה לו התנגדות רבה מטיפול פסיכולוגי. אך היום הוא מוכן ללכת למי שרק יכול לעזור לו. אך הוא פוחד שגם שם הוא יבכה. שאלתי היא : האם טיפול באומנות יכול לעזור במצב קשה זה או רק פסיכולוג חינוכי או קליני? האם כדאי לחזור לפסיכולוגית שאיתה נפגש לפני כ- 7 שנים? (עקב בעיות רגשיות טופל אצלה) או כדאי פסיכולוג זכר? סליחה על מכתבי הארוך ברכת שנה טובה.

אסתי שלום, ישנה פתיחות רבה ביניך לבין בנך וזה כבר דבר טוב. לאיזה טיפול ללכת? שיחתי או מטפלת באומנות? תשאלי את בנך, מה הכי נכון עבורו בשלב הזה. ניתן גם להתייעץ עם הפסיכולוגית שטיפלה בבן. זה אכן מטריד , שהוא מוטרד כבר עכשיו לגבי הצבא ולכן מומלץ האפיק הטיפולי. גם לגבי השאלה: מטפל או מטפלת: תשאלי את בנך אם יש לו העדפות. לגבי החוגים: כפי שכתבת הוא ילד כשרוני. לכן נכון יהיה , לדעתי, לפתח את התחומים בהם הוא מוכשר. ואף הייתי ממליץ על חוגים בהם יוכל ליצור קשר עם ילדים אחרים. חשוב שהחוגים יהיו בתחומים בהם הוא מרגיש בנוח ויש פוטנציאל להנאה. ישנם חוגים כמו קפואירה שיכולים לפתח את הצד החברתי בגלל האפיון הקבוצתי שבהם. שנה טובה, גדעון