הפרעות אכילה ובטחון עצמי נמוך

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

25/09/2005 | 12:25 | מאת: lili

שלום! אני התחלתי לעשות דיאטות כבר בגיל 10, הייתי אצל מירי בלקין, שומרי משקל, דיאטניות וכו'. כמובן שלאחר כל דיאטה שעשיתי הוספתי עוד מס' קילוגרמים... בגיל 16 עשיתי דיאטה (בשומרי משקל) הורדתי 15 ק"ג והתחלתי לעלות בחזרה, זה שהמנחה בשומרי משקל ירדה עלי כל פעם שעליתי לא עזר במיוחד... אז התחלתי לעשות שטויות- לאכול 150 קל' ביום ולהתעלף אחרי שבוע, היו לי בולמוסים נוראיים, אבל לא הצלחתי להקיא... לבסוף וויתרתי והעלתי הכל. תמיד נורא אהבתי ספורט אבל כשהעלתי במשקל התביישתי ללכת והפסקתי. אחרי הצבא העלתי קרוב ל- 15 ק"ג. הייתי בדיכאון במשך מס' חודשים (בערך חצי שנה), היו לי שוב בולמוסים, הסתובבתי בבית כל היום בפיג'מה, לא יצאתי מהבית חוץ מלאוניברסיטה. לפני שנה וחצי, אבא שלי, שראה באיזה מצב אני נמצאת וממש הכריח אותי להתחיל ללכת למכון כושר. כשהתחלתי ללכת לשם התחלתי גם דיאטה מבוקרת, יצאתי מהדיכאון, ירדתי 20 ק"ג בחמישה חודשים, הרגשתי מצויין. אבל אח"כ שוב התחילו בולמוסים, עליתי 6 ק"ג, שוב הביטחון העצמי שלי ירד, אני יודעת שאם אני יעלה עוד 2 ק"ג אני אפסיק לעשות ספורט כי אני אתבייש לחזור לשם. אני כל הזמן מרגישה שאנשים בוחנים אותי ובודקים כמה השמנתי... בנוסף לכל זה, למרות שלא הובחנתי, אני די בטוחה שאני לקויית למידה. בתיכון לא הייתה לי שום בעיה, קיבלתי ציונים גבוהים למרות שלא השקעתי יותר מידי,קיבלתי קרוב ל- 700 בפסיכומטרי בלי להתאמץ יותר מידיי. אבל כשהתחלתי ללמוד באוניברסיטה ניתקלתי בקשיים...למרות שלמדתי הרבה הציונים שלי היו מאוד נמוכים, אני לא מסוגלת להתרכז ולקרוא הרבה חומר. לאחר שנה באוניברסיטה, עם תחושה של כישלון, החלטתי להתחיל ללמוד משהו חדש, מה שלא עזר במיוחד לבטחון העצמי שלי. מאז הצבא גם התחלתי לגמגם ולשכוח מילים... אני פשוט מרגישה מטומטמת... אני כל הזמן חושבת על מה שאנשים חושבים עלי- אם חושבים שאני טיפשה או שמנה. מנסה למצוא חן בעיני אנשים באופן פתטי... מעולם לא חוויתי קשר זוגי עקב ביטחון עצמי נמוך. היה לי קשה מאוד בראיונות עבודה כי אני פשוט לא מסוגלת להגיד על עצמי דברים טובים. (אני עובדת כרגע) אני מרגישה שאני שוב שוקעת לתוך דיכאון ולא יודעת מה לעשות! יש לי עודף משקל של 25 ק"ג ואני מפחדת לעלות בחזרה את מה שכבר הורדתי המצב הכלכלי שלי כרגע לא מאפשר לי ללכת לפסיכולוג פרטי, הקשר שלי עם ההורים לא פתוח מספיק כדי לספר להם ולבקש מהם עזרה. האם אוכל לקבל הפניה מרופא משפחה לפסיכולוג מהקופה? הבנתי שיש כל מיני התמחויות של פסיכולוגים, איזה פסיכולוג לבקש? אשמח לקבל חוות דעתך! תודה רבה, לילי

לקריאה נוספת והעמקה
25/09/2005 | 17:15 | מאת: גדעון שובל

לילי שלום, בהפרעות אכילה רצוי בד"כ לשלב בין כמה אנשי מקצוע: דיאטנית - להיבט התזונתי. רופא משפחה - להיבט התמונה הגופנית. פסיכולוג - להיבט הרגשי והנפשי. (ולעיתים גם פסיכיאטר, שכן לעיתים יש צורך בשילוב של טיפול תרופתי אנטי דכאוני). ברוב קופות החולים אין צורך לפנות לפסיכולוג דרך רופא המשפחה אלא ישירות דרך רשימות הפסיכולוגים שיש בביטוח המשלים. אם כי כאמור במקרה שלך כן הייתי ממליץ להתייעץ עם רופא המשפחה ודיאטנית. עלייך להסתכל ברשימות על פסיכולוג קליני (רצוי עם התמחות בתחום הפרעות האכילה ). הטיפול הפסיכולוגי גם יתייחס לתחום של הביטחון העצמי הנמוך. בברכה ובהצלחה, גדעון

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית